כרם כו'. עיין לקמן פ"ג הכ"ג מה דמחלק שם בין לבית בין לשוק ובפ"ד הכ"ז ובב"ב דף נ"ד ע"א דאם לקט מחד גיסא לא מיקרי תיקון וב"מ דף פ"ט ע"א גבי יצא המנכש ע"ש והנה מלשון רבינו משמע דהטעם לאו משום דאין עלי' שם בצירה רק משום דהוה עראי ונ"מ לענין עוללות אם חייב דהנה לקמן בסוף פ"ד וכן הוא בירושלמי כאן פ"ג גבי הך דמי שהי' לו ה' גפנים ורוצה לאוכלם דפטור מן הכל רק חייב בעוללות ע"ש ובדברי רבינו שם בהלכה כ"ד גבי הזומר והנה רבינו כאן גבי הקוטף דפטור נקט רק מלילות משמע דהפטור הוא מחמת מלילות ולא מחמת קטיפה רק דנ"מ כך דאם בלא קיטוף ביד רק קוצר במגל י"ל שאסור לעשות כן אך באמת כך דבירושלמי כאן אמרינן דאף לעיסתו פטור אפי' כל שהוא ר"ל אפילו הרבה ואח"כ אמר ואפי' במגל ועל זה אמר והוא ששייר ואמר שם דזה רק לעיסתו אבל אם למלילות אפילו לא שייר ולכאורה זה קאי אמגל ורבינו נקט כאן מעט מעט וכבר עמד על זה הר"ן דהרי רבינו פוסק כמ"ד בחולין דף קל"ז דתולש היינו גוזז ועיין תוס' בכורות דף כ"ה ע"א ובפסחים דף י"א ורבינו בהל' תמידין ומוספין פ"ז לא הביא זה דיהי' מותר לקטוף לפני העומר ובתוספתא מנחות פ"י דנראה שם דהוה זה מחלוקת דתנאי ולקמן בפ"ד ה"ב פסק דתולש ביד פטור מלקט ע"ש ובאמת מדברי התו"כ פרשת קדושים לכאורה מבואר דרק מלקט אז פטור תולש וקוטף ולא משכחה ופיאה ע"ש בפי' הראב"ד. והנה לקמן בסוף פ"ד עמד שם הראב"ד ז"ל למה השמיט רבינו הך פטור דפיאה גבי אם בצרן לאוכלן ענבים דכאן לא נקט רק בקוטף. והנה לפי המבואר ברש"י ביצה דף י"ג ע"א גבי מחלוקת דר' וריבר"י מבואר שם דריבר"י ס"ל דמלילות אין עלי' גדר חיוב כלל לחייב בתרומות ומעשרות והוה כמו מאכל בהמה וכמו גבי ירק של פול ושעורה ותלתן כמבואר בעירובין דף כ"ח ע"א ובירושלמי פ"ד דמעשרות בה"ה והנה רש"י בביצה שם דייק גבי הך דאם חשב אחר כך לאוכלן מלילות כ' כולם ועיין בירושלמי מעשרות פ"ב ה"ב גבי הך דר"י דאמר שם דפוטר עד שיחזיר פניו ואמר שם ר"י הטעם לא משום דלא קבע רק משום דהוא עראי ולכך ע"כ צריך לשייר ואם לא שייר אסור דשוב הוה כמו קבע ובאמת כן הדין לשיטת רבינו גבי כרם המדל דרק כששייר מקצת אז הראשונים פטורים אבל אם לא שייר אף אם בצרן עראי נהי דלא חייב על פיאת קציר מ"מ חייב משום פיאת עומרים ואז יתחייב על הכל למפרע ועיין בירושלמי לעיל פ"א ה"א גבי שיבולת הראשונה ע"ש ובירושלמי שביעית פ"ד ה"א גבי היתה שדהו מלאה גסין דמייתי ראי' דאסור מהך משנה דשם בהלכה ד' דאף דהמדל א"צ לשרש מ"מ המחליק אף הראשונה צריך לשרש ע"ש וה"נ כן דכיון שעשה כן בכל הכרם שוב חייב גם על הראשונה אך זה שייך רק גבי פיאה ושכחה דיש בהם גם חיוב לאחר הקצירה אבל גבי לקט כיון שאז פטור שוב אין עליו שום חיוב ולכך גבי קוטף אף אם קוטפם לעיסה פטור מלקט וכן גבי תלישה אבל גבי שכחה ופיאה חייב משום עומרים אך זה רק לעיסה אבל אם קטף למלילות אז פטור מן הכל אפילו כולו וכמבואר כאן בתוספתא פ"א וא"כ לפי"ז מבואר דשיטת רבינו דהמדל פטור לא משום דלא מיקרי בצירה רק משום דהוה עראי וא"כ גבי עוללות כה"ג חייב דשם כיון שהתחיל הבצירה שייך כולם לעניים וכמבואר במשנה פ"ז לדידן והנה באמת נ"ל דהך דלקמן ספ"ד דאם בצרן לענבים פטור מן פרט ומשכחה זה רק בה' גפנים אבל אם הי' כרם שלם אז אף אם בצרן לענבים חייב ועיין סוטה דף מ"ג ע"ב דמחלק כה"ג גבי פחותה מטפח לענין כלאים אך י"ל דמ"מ דין כרם אין עליו רק הוה כמו שאר אילנות ונ"מ לענין פרט דבשאר אילנות ליכא כמבואר בחולין דף קל"א ולענין רבעי ר"ל דאין עליהם התקנה להוליכם לירושלים ועמש"כ בזה בהל' מא"ס: