כל הנותן כו'. עי' חגיגה דף ה' ע"א דאמר שם מוטב דלא יהבתי' חזינן דיותר טוב שלא יתן כלל משיתן שלא כהוגן ועי' לקמן בה' י"ד דלא משמע כן אך י"ל דעי' בסוכה דף מ"ט ע"ב במה דאמר שם אלא לפי חסד כו' ע"ש ברש"י ובירוש' פיאה פ"א ועי' ב"ב דף י' ע"ב גבי צדקה של ב"נ אך באמת גבי צדקה יש שני פעולות אחד הנתינה ואחד מה שעי"ז יש לעני ועי' בתוספ' פיאה פ"ד דאם אמר ליתן יש לו שכר אמירה ג"כ ולא הוה כמו נדר כמ"ש הר"ן בנדרים דף ט' ע"א דרק הקיום ולא האמירה ועי' קדושין דף מ' ע"א גבי מחשבה טובה וברא"ש נדרים דף ח' ע"א ד"ה נדר גדול נדר דצדקה יש עלי' גדר נדר אף דאין חל על הדבר רק החיוב עליו ע"ש והטעם דצדקה בלא הנדר יש בה פעולה מה שעי"ז יש לעני כמש"כ ולכך מיקרי מחשבה טובה וכן הדבור משא"כ בנדר דכ"ז שלא נדר ולא חל על הדבר שם אינו כלום ובלימוד ג"כ יש שני פעולות אחד הלימוד בעצמו ואחד הידיעה שבא לו ע"י הלימוד ולכך אף אם לא קיים בהלימוד מצוה מ"מ הידיעה יש לו ולכך מדמה לה בנדרים זה לזה וגבי ב"נ לא הנתינה ולא הלימוד מצוה רק הידיעה ומה שיש לעני ולכך מיקרי זה בלשון חסד ונ"מ דאם נתן בקופה של צדקה שלא כהוגן אז לא קיים כלל דכיון שנתן להקופה קודם שיגיע לידי העני שוב אינו שלו וכמו שכתבתי ועיין נדרים דף ס"ה עמוד ב' דהוה בזה פלוגתא ופסקי תוס' ערכין דף ד' ע"א ובירוש' שקלים פ"א ופ"ב ומ"מ מבואר שם בירוש' פ"ב ה"א דיש להם נחת רוח מה שקרבנות קריבים משלהם ע"ש וה"נ גבי צדקה כן והנה לכך דייק רבינו כאן אפי' נתנו לו אלף זהובים דשוב עי"ז פקע שם עני ממנו והמצוה לא הוה רק בשעת הנתינה ואז לא עשה כהוגן ולכך ג"כ קי"ל לקמן בה"ח דלא יתן אדם כו' אלא א"כ יודע ר"ל דכיון דתכף שבא לקופה אין לו זכות בו רק בשעת נתינה וצריך שיהי' נתינה טובה ועיין סנהדרין דף פ"א דקורא שם לקופה של צדקה בשם אשה נדה ר"ל דאין לה בעלים ולא שייך לומר אתייקורי דמתייקרי בי חולין דף מ"ה וקדושין דף מ"ז וע"ז מ"ד ע"ב גבי ר"ג וירושלמי פ"ח דשביעית ואם הי' מתחשב כמבואר בהשגות בהל' שמיטה פרק ה' ה"כ ולכך י"ל הך דסוף מס' פיאה כל שצריך ליטול עיין שם בר"ש ולקמן בה' י"ח וי"ט אך יש לומר דנ"מ בין קופה של צדקה דזה גנאי משא"כ שאר צדקות והך חגיגה דף ה' שם ר"ל דהנתינה לא קיים כיון דעשה בפרהסיא ועיין שבת דף ק"ד ע"א דרכו של עני לאהדורי אפי ובתוס' קדושין דף ל"ו ע"ב בשם ירוש' פ"א דערלה מאן דאכיל מחברו כו':