1
היתה לה וסת כו' הרי זו כו'. והטעם דפסק דלא כר' חנינא משום דס"ל דזה תליא בהך דכאן ד' ס' ע"א אם תולין כתם בכתם ואנן ס"ל דאין תולין, עיין לקמן בהלכה כ"ט, ועיין בתוספתא פ"ג דמבואר שם דטעמא דרחב"א משום דס"ל דתולין בבעלת הכתם ע"ש ואף דרבינו פסק לעיל דגבי כתם ג"כ רק מעל"ע חיישינן למפרע זה רק לטמא למפרע אבל לענין מכאן ולהבא אמרינן שפיר דהוה למפרע, ועיין כאן ד' ס' ע"ב בד"ה כאן ברש"י ותוס':