י"ד יום קודם כו'. עיין ביבמות ד' פ"ג ע"א דשמואל פוסק כן:
אעפ"י שחזר הצער כו'. כן מבואר בתוספתא כאן פ"ה דאם קשתה ושפתה אף שחזרה וקשתה מ"מ הויא טמאה אף דבגמ' דידן ד' ל"ז ע"ב לא משמע כן מדלא מוקי לה כה"ג. אך י"ל דזה תליא בהך דחולין ד' י"ט ע"א בהך דהגרמה ע"ש:
אבל התחיל הדם כו'. עיין בה"ה דצריך שתהא ג' ימים קודם עיין בתוספתא כאן דנקט רק אם קשתה י"ז יום, אך י"ל דאם ב' ימים היה קודם אמרינן דגם השלישי הוא מחמת זיבה כמו לר"י כאן ד' ל"ח ע"א גבי קשתה שנים בשמיני ע"ש ברש"י דאזלינן בתר רובא. ונראה דפליגי ר"י עם ר"י אם י"ל בזה כמו בתרי זימני הוה חזקה כמבואר בכ"מ. ובזה יש ליישב הך דשם ד' ל"ה ע"א מה דמקשה מהך דר"א דאמר אף בשלישי בודקין אותו כו' ע"ש בתוס' ד"ה מכלל אך הפי' דבלא ר"א י"ל דרבנן ס"ל דלא דאם ראה באונס מטמא רק דס"ל דכיון דב' פעמים ראה בלא אונס אמרינן מסתמא גם פעם השלישי בלא אונס, אך זה הקשה הגמ' דהא חזינן דר"א ס"ל דצריך לבדוק ור"א הא ס"ל שם ד' י' ע"א דבתרי זימני הוי חזקה ע"ש וא"כ ע"כ צ"ל דר"ל אם ידעינן שהוא באונס ומ"מ פליגי רבנן עליה ושפיר מקשה, ועיין בהך פלוגתא דשביעית פ"ב מ"ט וכ"מ: