כל הנשים כו'. הנה יש לעיין אם ר"ל אף אם לא יצא הדם לעולם לחוץ נטמאת או רק אם יצא לחוץ אז טמאה למפרע ועיין בהך דנדה ד' ט"ז ע"ב גבי נימוק הדם, אך זה תליא בפי' רש"י ותוס' שם ע"ש, אך באמת נ"ל דזה תליא בפלוגתא דר"י ור"ל בנדה ד' מ"א ע"ב דר"ל אמר לדברי המטמא בדם מטמא באשה ור"י פליג, ור"ל דמיירי כשהיה הדם בפרוזדור רק לא יצא לחוץ דרך כותלי בית הרחם. והנה עיין בתוס' שם ד' מ"ב ע"ב ד"ה שהוציא דיש שם ב' תירוצים אם טמא דוקא כשיצא חוץ לפרוזדור. והנה עיין בדברי רבינו כאן נראה דס"ל דפרוזדור הוא בין השיניים וכן מבואר ברש"י שבת ד' פ"ו ע"ב ע"ש ואף דבגמרא אמרינן דבין השיניים עצמם כבפנים אך י"ל כמו דאמרינן בחולין ד' ס"ח גבי מקום חתך דאם יצא לחוץ גם מקום המחיצה שייך לחוץ ואם החזיר לפנים אז מקום המחיצה כלפנים וכן הדין גבי הך דפסחים ד' פ"ו ע"ב גבי אבר שיצא מקצתו גבי אגף ע"ש בגמ' ואמאי לא אמר שם דנ"מ בין אם החזירו לפנים בין אם לא החזירו. אך י"ל דשם קאי בקדשים ובקדשים מבואר בחולין ד' צ"ט דמקום חתך מותר. ובזה א"ש דברי רבינו בהל' ק"פ פ"ט ה"ב גבי אבר שיצא מקצתו דנקט שם חותך הבשר כו' וקולף הבשר כו' ולמה לקלוף הבשר אך י"ל משום מקום חתך דאם מחזירו לפנים שרי. וגם יש ליישב בזה מ"ש התוס' שם ד' פ"ד ע"ב ד"ה אבר מ"ט חשיב ליה כשר כיון שאינו ראוי לאכילה רק דר"ל למקום חתך דאם החזירו בפנים מותר ומ"מ עכשיו לא חזי לאכילה. ובזה יש ליישב מש"כ רש"י שם שיצא חוץ לחומת ירושלים דלמה לא נקט חוץ לבית רק דשם י"ל דאגף עצמו כלפנים, ועיין בהך דמכות די"ב ע"א גבי תחום ערי מקלט דאמרינן דקולטות ונראה דזה ג"כ אם אח"כ יכנס לערי מקלט וזהו דר"ל שם דלדור בה לא והיינו לישאר שם אז לא קלט והוה כמקום מחיצה וכן הדין ג"כ גבי נוף דשם וכן מוכח בירושלמי דמעשרות ספ"ג החזיר את הנוף ע"ש. והנה באמת כך דדבר שצריך שיהא שם ואז יהיה נקרא כך אז כ"ז שלא נכנס בפנים לא הוה כלפנים אבל דבר שצריך שלא יהא שם אז כיון שהוא במקום המחיצה הוה כמי שאינו שם, ועיין בהך דשבת ד' קל"ז ע"ב גבי נראה מהול ובהך דקדושין דף נ' ע"א גבי א"ב דאיתיליד אונסא באורחא, ועיין בהך דזבחים ד' ק"ז ע"ב דהויא מחלוקת גבי השוחט על גגו של היכל אם חייב משום שחוטי חוץ או לא ע"ש והפלוגתא הוא אם צריך שישחט בפנים או אסור לישחט בחוץ וגגו אינו לא כלפנים ולא כלחוץ, ועיין בהך דפסחים דף פ"א ע"ב דיכולים לישרף פסח על הגג ע"ש והנה לשיטת רש"י דס"ל שם דגבי קדשים קלים הוה מן התורה מקום אכילתו שריפתו ע"ש דף מ"ט ודף כ"ד א"כ היאך שורפין בגג אך באמת ר"ל דאסור לשורפו חוץ למקום אכילתו ולא שצריך לשרפו במקום אכילתו, ועיין בדברי רבינו ז"ל בהל' מעשה הקרבנות פי"א ה"ה דגבי אוכל חוץ נקט לירושלים וחוץ לעזרה וגבי נפסל נקט חוץ לחומה דוקא וכ"כ בזה שם וכ"מ, ועיין במכות דף כ' ע"א גבי מעשר שני דפליגי שם רש"י ותוס' גבי נקט לה בקניא אם יש עליו שם מעשר שני שנכנס לירושלים ומ"מ לענין אכילה יהיה כמו אוכל חוץ לירושלים והוא כמו שכתבתי, ועיין בהך דזבחים ד' י"ד גבי חוץ למקומו גבי במה ע"ש ברש"י ד"ה שכן ושם גבי תוך הפתח. והנה כאן גבי נדה ג"כ תליא בזה אם נימא דכל שלא יצא חוץ לפרוזדור אין עליו שם דם כלל כמש"כ או משום דבעי שכותלי בית הרחם יעשו אותו לדם כעין הך דחולין ד"ע ע"א וע"ש ד' ס"ז ע"ב גבי לאויר העולם מהו ושאר בעיות דשם אז מקום המחיצה כלחוץ, אבל אם נימא דצריך שלא יהא בפנים דאז עדיין אינה רואה גם מקום המחיצה כלחוץ, ובאמת גם הך דאמרינן בנדה ד' כ"א ע"ב גבי הרואה דם בשפופרת ר"ל ג"כ אם תחבה במקום המחיצה, וכן הך בעיא דשם ד' כ"ב ע"א גבי הרואה קרי בקיסם ר"ל כך לא כמו שפי' התוס'. דא"כ הוה לי' למימר כמו בחולין דף ע' הנ"ל דאם נתרחב. רק דה"ק הבעיא דהנה התוס' חולין ד' פ"ז ע"ב כתבו דכל זמן שהם בגוף אין עליהם שם משקה כלל וכ"כ בזה, ועיין בתו"כ פ' שמיני פ"ב פ"ד מה דמחלק בין חלב ליין ע"ש, ועיין תוס' מעילה ד' י"ג ע"א ואכמ"ל. וה"נ מיבעי ליה אם אין שם קרי עליו עד שיפרד מבשרו וא"כ אם תחב קיסם וראה עליה קרי בפנים וכעין הך דזבחים ד' ק"ה גבי פרים ומכות ד' י"ט ע"ב גבי קניא, ועיין בנזיר ד' ס"ד ע"א גבי ש"ז אם הוה צף ודף נ"א גבי גלגלין, ואמר דהא הוא עצמו ר"ל קרי אינו מטמא אלא בחתומה וע"כ כ"ז שלא יצא לאו כלום הוא, ודחי דזה רק לומר דנוגע הוא ר"ל הבעל קרי ולא משום דאין שם קרי עליו, ובאמת אם ראה בקיסם טמא ועיין ד' מ"ג ע"א גבי נעקר ע"ש. והנה עיין במש"כ רבינו בסוף הל' טומאת מת נקט שם בפרוזדור ולא כשיטת התוס'. ועיין בהלכות אבות הטומאות פ"ה דגבי פולטת נקט לבין השיניים ע"ש בהל' י"א והטעם כמש"כ דכאן שם ש"ז יש עליה רק דמבפנים אינו מטמא וכיון שיצא למקום מחיצה מטמא, ועיין כאן ד' מ"ב ע"א גבי יולדת דאמר שם אם בימי נדה נדה ועיין שם דף ל"ט ע"א בתוס' ד"ה והיולדת ובהך דשבת ד' קכ"ט דדם יוצא קודם פתיחת הקבר, ועיין באהלות פ"ז מ"ד ע"ש בפה"מ ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' מטמא מו"מ פ"ה ה"ג דמשמע שיש עליו שם דם בעודו בפנים קודם פרוזדור, ועיין בהך דיבמות ד' ע"א ע"ב דנקט שם ג"כ חוץ לפרוזדור וכ"כ בזה ועיין בירושלמי יבמות פ"ו הל' א' בשיטת שמואל דס"ל דכל בית הבושת קרוי בית החיצון, ועיין מש"כ התוס' נדה ד' ע"א ע"א ד"ה מקור דאם יצא לאחר מיתה לא שייך שם ראיה ותוס' ד' ט"ז ע"א ד"ה במקור ע"ש. וגם זה תליא אם אותו מקום בלוע הוה או בית הסתרים הוה ע"ש ד' מ"ב ע"ב ותוס' חולין דע"א ע"א, ועיין בתוספתא ערכין פ"א משמע שם דישיבה על המשבר מיקרי שהוציא יד ועיין כאן דכ"ח ע"א גבי הך דרב הונא וכ"כ בזה: