כל הנשים כו'. ועיין לקמן בהל' י"ו דס"ל דלאחר תשמיש בעי בדיקה ע"ש בהשגות ובדברי ה"ה. והנה עיין במש"כ רבינו ז"ל בהל' שגגות פ"ב הל' ח' דאם בא על אשתו ונמצאת נדה חייב קרבן מפני שהיה לו לשאול ולא מחלק בין סמוך לוסתה או לא וא"כ מבואר דס"ל דצריך לשואלה וא"כ צ"ל דמחלק כשיטת הירושלמי כאן פ"ב בין בא מן הדרך ללא בא וכעין דמבואר כאן ד' י"ב ע"א ע"ש בתוס' ד"ה שמואל וד' י"א ע"ב ד"ה תניא, וזהו מה דר"ל בגמ' כיון שתבעה ור"ל דעל זה לא תיקנו חכמים שישאל וזהו הלשון מה דאמר שם בגמ' ובאין ושוהין עמהם אך באמת כך נראה מדברי רבינו דתקנת הבדיקה לא תיקנו רק על האשה ולא על הבעל. והנה עיין בנדה דף ה' ע"א דאמר שם דבדיקה של לפני תשמיש אינה כפקידה לטהרות ובירוש' שם הוה זה מחלוקת דלוי ור"ז ור"ז ס"ל להיפך דרק דלפני תשמיש הוה כפקידה לטהרות ולא לאחר, ועיין מש"כ רש"י נדה ד' י"א ע"ב ד"ה כאן מש"כ שם דלכך לפני תשמיש לא בעי בדיקה גבי בתולה משום כיון דלאחר תשמיש לא בעיא כו'. אך באמת כך דהא כיון דכל עיקר תקנת הבדיקה הוא לטהרות ע"ש דף ו' דלתקן העבר וכיון דלפני לא מהני כלל לטהרות רק משום דצריך לאחר תיקנו לפני וכאן דא"צ לאחר לא תיקנו לפני, ובאמת ה"פ בגמ' דמה דאמר שם לטהרות בעיא בדיקה ר"ל היכא דהבדיקה מועלת לטהרות דהיינו לאחר ת' ובזה תיקנו על האשה לבדוק גם לבעלה, וזהו דר"ל במשנה ד' י"א אעפ"י כו' ומשמשת בעדים וזה על כל הנשים אף באינה עסוקה בטהרות ופעמים ר"ל זימנין דהיינו אשה שעסוקה בטהרות אז צריכה לבדוק גם שחרית כו' והך עדים ר"ל אחד לו ואחד לה וכמו דאמר שם דף ה' ע"א, אך ר"ז דס"ל בירושלמי הנ"ל להיפך דלטהרות מועיל רק לפני ולאחר לא מהני לטהרות א"כ הדין הוא בהיפך. והנה בהך דכאן ד' י"ב ע"א בהך דבעי ר"ז מר"י ס"ל דלא כפי' התוס' רק דר"ל אח"כ ור"ז לשיטתיה וכמש"כ. וכן ג"כ מה דאמרינן שם ד' ט"ז ע"ב בהך דאמר ר"ז מדברי כולם נלמד בעל נפש לא כו', ע"ש ברש"י ותוס' אך באמת ה"ק דזהו ספק לו אם הבדיקה שבין ביאה לביאה אם הוא מחמת אחר ביאה ראשונה או מחמת קודם ביאה שניה ועיין רש"י חולין ד' י' ע"ב גבי ר"כ מצריך כו', והנה שם הדין בדיקה הוא רק מחמת תקנה והנה לשיטת ר"ז דלאחר לא שייך כלל משום טהרות רק לפני וא"כ אסור לבעול ולשנות אף בלא טהרות ואף שתראה הבדיקה דשם רק משום לאחר ועל לאחר לא שייך תקנה של טהרות לר"ז ואין מועיל הבדיקה של לאחר על קודם. אך רבא ס"ל כגמ' דידן וא"כ מועלת הבדיקה של לאחר על לפני. והנה רבינו ס"ל דמה דאמרינן בנדה ד' ל"ח ע"ב כל י"א יום בחזקת טהרה ומה דאמר שם ר"י שאינה צריכה בדיקה ר"ל באשה שאין לה וסת ולפני תשמיש, וזהו ג"כ מה דאמר בגמ' דידן שם לרב חסדא אליבא דר"מ ור"ח בן אנטיגנוס דאמר שם משמשת בב' עדים ואוקימנא רק לטהרות הוא ג"כ באותן י"א יום אבל בימי נדה באשה שאין לה וסת צריכה בדיקה לכו"ע אף לפני תשמיש דלא מהני לטהרות וא"ש דברי רבינו דלאחר תשמיש מוטל התקנה של בדיקה על שניהם בין בימי זיבה בין בימי נדה ולפני תשמיש אז בימי נדה באשה שאין לה וסת גם לפני תשמיש צריכה בדיקה וגם עליו מוטל לשאול ובימי זיבה אין התקנה רק עליה ולא עליו שהוא אין צריך לשאול ובאשה שיש לה וסת אז גם בימי נדה אין מוטל עליו התקנה לשאול אך זה רק בבא מן הדרך אבל שהיה עמה בעיר אז בימי נדה גם ביש לה וסת צריך לשאול וזהו כוונת רבינו ז"ל בהל' שגגות פ"ב ה"ח הנ"ל דנקט שם נדה וכמ"ש, ולכך בנדה ד' י"ב דאמר שם ר"ז אשה שאין לה וסת אסורה לשמש כו' ולשיטת רבינו קשה אך ה"פ בגמ' דהא כבר כתבתי דלר"ז לפני תשמיש הוא הבדיקה של טהרות וא"כ אף יש לה וסת אסורה לשמש וזהו דמקשה שם דקודם תשמיש היינו לטהרות לר"ז אך רבא דס"ל לקמן להיפך דלפני הוא רק משום לאחר ולמה נקט כאן רק אין לה וסת וע"כ דמיירי באותן י"א ימים שבין נדה לנדה והני ס"ל דלבעלה בלחוד לא בעי בדיקה באותן י"א יום וכמש"כ: