היתה חולה כו'. עיין בהך דעירובין דף מ' ע"ב דפסק שם לשיטת התוס' שבת ד' קל"ט ע"א דלא כן וגם זה אסור, וזהו הך רב אחא דאמר שם, ועיין בהך דיבמות דף צ"ג ע"ב גבי רב אחא בר יעקב דהתיר לישא לאחין משוחררים נשי דהדדי ולא גזר ועיין בהך דב"מ ד' ע"א גבי רבית ע"ש ברש"י ד"ה טעמא, ושם ד' ע"ה ע"א בהך דרב אם מותר להלוות בנין ברבית, ועיין בהך דסוכה ד' ל"א ע"ב, ובבכורות ד' ל"ה ע"א, ושם ג"כ לא ר"ל משום איסור אמירה לעכו"ם או לקטן כמש"כ הרא"ש ב"מ דף צ' רק דהתם ס"ל כך דהא ב"ד צריך להתיר את הבכור ע"י המום וכמו דאמרינן שם ד' ל"ג ע"ב לרבנן דאף במקום שמותר לעשות מום מ"מ אין מתירין את הבכור ע"י מום זה, ה"נ כאן חיישינן דלמא אתי להתיר בכור ע"י מום ועיין בהך דפסחים דף י', ועיין בתוס' יבמות דצ"ב ע"ב ד"ה נותן דהיכא דעביד איסורא לא אסרינן משום דלא שכיח, ועיין בהך דבכורות דף ג' ע"א גבי עבד דלא שכיח, ורש"י שם ד' ט"ו ע"ב דגבי מקדיש בעלי מומין לא גזרו, משום דהוה איסורא, ועיין ביבמות ד' ל"ה גבי זנות וכ"מ, ובאמת לכך רש"י ז"ל בבכורות ד' ל"ד ע"ב וכ"מ גבי הך דצורם אוזן בכור לא קנסו בנו אחריו כתב רק אליבא דר"א דס"ל דאף אם נולד בו מום אחר לא ישחוט בזה לא קנסו בנו אחריו, אבל לדידן על אותו המום שנעשה בכונה א"א להתיר לשום אדם כן ס"ל לרש"י אך רבינו לא ס"ל כך בהלכות בכורות ע"ש מש"כ בזה אך לדינא כך דכל מקום שהמום אינו מובהק לגמרי וע"כ צריך היתר מומחה כיון שנעשה בכוונה א"א להתירו וממילא אסור משא"כ במום מובהק דההתרה הוא רק גדר גילוי מלתא אז י"ל דלבנו לא קנסו, ויכולים להתיר ע"י זה, וא"כ לדידן אין נ"מ לדינא, ועי' בהל' בכורות מה שכתב בזה, ויהיה זה נ"מ ג"כ להך דין דבכורות ד' ל"ה הנ"ל גבי התינוקת ועכו"ם אם גזרינן משום סרך וא"כ י"ל דגם גבי טבילה כן אם זה הוה ממילא הטבילה או צריך להחזיקה בטהורה, ועיין בחולין ד' ל"א ע"א גבי נדה שנאנסה ע"ש ועיין בירושלמי שבת פרק ב' דכייל להו בהדדי ע"ש בהל' א', ועיין בהך דב"ק ד' פ"ב ע"א גבי הך דחפיפה פריך שם הגמ' דאורייתא הוא שלא יהא חוצץ, ע"ש ומוכח שם דבעי שנדע שאין שם דבר חוצץ דאל"כ מאי מקשה, היאך מוכח מקרא דצריך לחוש לחציצה, וע"כ משום דצריך לידע שאין בה דבר חוצץ, ועיין בהך דחולין ד' י"ז ע"ב גבי בדיקת סכין אמר שם ג"כ כה"ג דצריך לידע מה"ת שהסכין אין בו פגימה והוא ג"כ משום זה דכל דבר שהתיקון הוא עפ"י גזיה"כ צריך לעשות כתיקונה ועיין בהך דזבחים ד' קי"ג ע"א בהך פלוגתא דרש"י ותוס' גבי חוץ ממקום הבדוק לה וכ"כ בזה: