ומהו החידוש. ע' בהשגות, והנה באמת לפי' הראב"ד כיון דקי"ל דרק גבי נשואה שייך דין מוציא שם רע ולא בארוסה אף שבא עליה, וא"כ אי נימא דאין חופה לפסולות וכן לשיטת התוס' ביומא ד' י"ג ע"ב בשם הירושלמי דאין חופה רק לבתולה א"כ לא הויא נשואה כלל ומה חידוש זה, וע' בירוש' כתובות פ"א הל' ו' מה דאמר שם ובתולין וכי בטלו לא בבית אביה בטלו ר"ל דאף אם נימא דמשנתארסה נאנסה מ"מ כעת לא מיקרי רשות הבעל כיון דשוב אין לה חופה ובאמת מה דנקט בגמ' דילן דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה ר"ל כך דאי משום ביאה למ"ד דאינו חייב עד שתבעל לא קשיא דהא זהו הדין דאין מוציא שם רע עד שתבעל וכעין מש"כ התוס' ביבמות ד' נ"ט ע"ב גבי העראה אך מקשה כך דהא קודם שבעלה והוציא עליה ש"ר כבר נעשית נשואה ע"י חופה וא"כ הוה אישתני דינא קודם ועיין מש"כ התוס' ב"ק ד' ע"ו ע"ב גבי שחוטי חוץ ד"ה והלא ובהך דזבחים ד' צ"ט ע"א גבי בעל מום והוא טמא ושם ד' ק"י ע"א גבי חסר בחוץ ומנחות ד' נ"ז ע"א וכ"מ בזה וגם משום הך דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אף דקי"ל מקח טעות לא ר"ל שהוא טעות לענין הנשואין רק דר"ל דאין לה כתובה כלל דעל זה לא נתחייב לה כתובה וזה הוה מין אחר לא משום המום דבעולה או זנות דהרי מבואר בירושלמי פ"א דכתובות דאם לקחה בחזקת שלא זנתה ונמצאת שזנתה אין זה מק"ט וכן בגמ' דידן ד' י"ב. וגם נ"מ אם נמצאת שנבעלה שלא כדרכה דאז כתובתה לא הפסידה כלל כמש"כ התוס' כתובות ד' ל"ט ע"ב, אך אם נימא דזה גופא הוה מום גם זה יהיה מקח טעות. אך באמת העיקר כמש"כ, ומש"כ התוס' שם דף י' ע"א דלמ"ד מק"ט מפסיד הסעודה לא ר"ל דבטלה הנשואין רק דר"ל דאין לה כתובה כלל ובלא כתובה אסורה לבעלה: