ולא יסיר מדרך העולם כו'. עיין בהך דסנהדרין דף ק' ע"ב אורח ארעא קמ"ל ע"ש וע"ש ד' ק"ח ע"א שהיו מפנין דרך כרמים ור"ל כמבואר בירושלמי יבמות פ"ו ה"ה ע"ש, ועיין לקמן בהל' י"ח ובהך דיבמות ד' ל"ד ע"ב בהך דר"א ורבנן ובירושלמי כתובות פ"ז ה"ה תמן אמרין כגון מעשה כו', ועיין ביבמות ד' ע"ו ע"א ובנדה ד' י"ג ע"ב אך עיין בדברי רבינו בפה"מ פ"ז דסנהדרין נראה דמפרש להך דנדה הנ"ל דר"ל דעושה כן עם ערוה וזהו הך דיבמות ד' נ"ה ע"ב למעוטי כו', וכמבואר בכ"מ וגם י"ל משום דשם הוה בני נח דנהרג על העוברין ולכך הוו בני מבול ועיין בפסקי תוס' על הך דזבחים ד' פ"ח ע"ב ובערכין ד' ט"ז ע"א ועיין תוס' סנהדרין ד' נ"ט ע"ב ד"ה והא דס"ל כשיטת התוס' נדה ד' י"ג ע"א ד"ה נשים ע"ש, ויהיה נ"מ אם הוא לאו בר אולודי אם אז שייך ג"כ זה הדין דשופך דמים ועיין בהך דנדה ד' מ"ג ע"א גבי כל ש"ז כו' ע"ש ובאמת הפי' בנדה ד' י"ג אנשים דבני הרגשה נינהו ר"ל דכיון דהם מרגישים בעצמם דבל"ז אינו טמא כמבואר בנדה שם לכך אסור למשמש משא"כ באשה דאף בלא הרגשה טמאה דסברה אימור הרגשת מי רגלים לכך מותרת למשמש אבל זיבה דגם באנשים אינו מרגיש לכך גם באנשים צריך לבדוק ועיין בהך דסנהדרין ד' כ"ו גבי שבנא בעל הנאה הוה ר"ל כהך דנדה ד' י"ג ע"ש ברש"י ד"ה הנחמים: