כל הבא כו' הרי זה לוקה מה"ת כו'. עיין בדברי ה"ה מה שהביא בשם רבינו בס' המצות אך פי' התו"כ כבר כתבתי לעיל דאין הפי' כן רק דר"ל כגון אם נודע לו באמצע הביאה שהיא ערוה וכמו הך דקדושין ד' י' שקיבלה קדושין באמצע ביאה מאחר ע"ש וזהו לא תקרב כמבואר בשבועות ד' י"ח ע"ב לא תפרוש ועיין בירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ט דס"ל דזה נ"מ לענין ששניהם חייבים ויליף מלא תקרב ומלא תגלה ע"ש ובירושלמי פ"ז דשבת. אך דין של רבינו כבר כתבתי לעיל דזה תליא בהך דשבת די"ג גבי הך דר' פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של ג"ע ועיין במה שכ' רבינו בה' סנהדרין ספי"ט דזה בכלל החשוד על העריות דסנהדרין דכ"ו ע"ב ע"ש בזה ר"ל דהאיסור לא שהוא בעצם איסור רק שלא יבא לידי תקלה ואידך פליג עליה וס"ל דזה בעצמו האיסור ועיין בירושלמי כלאים פ"ח ה"א דאמר שם ר"ה ביאתו אסורה בהנאה ר"ל דלא דהביאה נאסרה רק הנאת הביאה נאסרה ועיין בחולין ד' קט"ו ע"ב ג"כ ג"ש כזה גבי בשר בחלב ע"ש וע"ש ד' קל"ו ע"א דגבי דבר דלית ביה אכילה ההנאה הוא אכילה ע"ש בתוס' ד"ה אי מה וא"כ מה ראיה לכאן וצ"ל דנ"מ מהו האיסור אם הדבר בעצמו או הנאת הדבר וזהו כונת הירושלמי הנ"ל דמדחה הג"ש דכלאי הכרם אסור בהנאה ואמר דגבי עריות האיסור הוא ההנאה וא"כ הוה כמו אכילה ועיין מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות על בעל המאור פסחים פ"ב דגבי בגד לבישתו זהו האכילה שלו וכן נ"מ למה דס"ל להראב"ד ז"ל בהלכות מאכלות אסורות פט"ו הי"ד ע"ש דתערובות יותר משיעור אין אוסר בהנאה אך זה רק בדבר דעיקרו לא הוא ההנאה וכן מבואר בירוש' פ"ג דערלה ה"א הניית ערלה בטלה ברוב וכ"כ בזה. והנה באמת נראה כך דהנה עיין בהך דיבמות ד' נ"ה ע"ב גבי א"א דאמר שם דהטעם דפטור לאחר מיתה משום דפקע שארות ע"ש ועיין בסנהדרין ד' ע"ח ע"א גבי רובע את הטריפה וקאמר משום הנאה ורש"י שם ד' ס"ו ע"ב ד"ה למעוטי ובהך דב"ק ד' ל"ב ע"א גבי הנאה ע"ש בתוס' ותוס' יומא ד' פ"ב ע"ב וקדושין ד' כ"ב ע"ב, ולכאורה י"ל דזה תליא בהך מחלוקת דמשמש מת אם חייב או לא וזה ר"ל אם החיוב תלוי בהנאה או הוא דבר בפ"ע ועיין תוס' יבמות ד' ס"ה ע"ב דאין לו הנאה ותוס"י סוף נדרים. אך באמת כך דגבי א"א דהוה בגדר הקדש כמבואר בריש קדושין וע"ש בתוס' ד' ז' ע"א ד"ה ונפשוט ובתוס"י נדרים ד' ו' ובזה כך דגבי הקדש מוכח בהך דפסחים ד' ל"ג ע"א דעיקר האיסור הוא ההנאה או ההוצאה ולכך אף אם הוה בגדר אונס י"ל דחייב ועיין מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' מעילה פ"ז ע"ש וכ"כ בזה וה"נ בא"א כן עיין בהך דמעילה ד' י"ח ע"ש בתוס' ותוס' קדושין ד' נ"ג ע"ב ד"ה אף ע"ש ולכך צריך מיעוט אחר ביבמות ד' נ"ה גבי מתה וכמש"כ ולהיפך הנאה בלא פעולה הוא ג"כ איסור עצמיי לא משום סיבה משא"כ בשאר עריות אז שארי דברים האיסור הוא משום תקלה וכ"כ בזה: