אם נשאת אעפ"י כו'. עיין בתוספתא פ"ו דיבמות מבואר להיפך וכן בירושלמי שם דס"ל דהפסול תליא דוקא בביאה ולא בנשואין ועיין בבלי כאן ד' נ"ח ע"א בהך מחלוקת דת"ק וריב"ב ע"ש ועיין תוס' גיטין ד' פ"ה ע"א דס"ל דלא פסלה מה"ת בנשואין בלא ביאה וכן הוא שיטת בה"ג דאף דקיי"ל כמ"ד במכות דף ז' דלגבי מיתה די עד שיראו כדרך המנאפים מ"מ לאסור על בעלה לא אסרינן עד שיראו כמכחול בשפופרת ע"ש בהל' מיאון וכן ס"ל להתוס' בכתובות ד' ט' ע"א ד"ה מפני מה ע"ש ועיין בתוס' יבמות ד' כ"ד ע"ב ד"ה אמר דלא ס"ל כן ובתוס' כתובות ד' ס"ג ע"ב ד"ה אבל ע"ש וכן ס"ל בה"ג גבי קדושין כה"ג דבעי דוקא סהדי שיראו שבועל אותה ולא די בעדי יחוד ודלא כשיטת רבינו אך זה י"ל דזה רק בשיש עדים דאז הדין נותן דנאסרה רק אם אין עדים רק הוא אומר שמצאם אותם כך אז י"ל דבעי דוקא כמכחול דזה הוה רק גדר אומדנא ועיין במש"כ המרדכי בקדושין פ"ג מש"כ בזה דזה הוא רק גדר אומדנא וכעין הך דגיטין ד' נ"ז ע"ב גבי הך עובדא דבבא בן בוטא וגם נ"ל דגבי חלל שנשא כשרה דשם אין איסור בהנשואין כמבואר ביבמות דף פ"ד ע"ב רק דמ"מ חיללה י"ל דזה רק בביאה ולא בנשואין ועיין מש"כ רבינו בקדושין בפה"מ על הך משנה דבת חלל זכר ע"ש דתמה על זה, וכן נ"מ גבי אתנן אם חלל בא על כשרה אם שייך בה דין אתנן: