וה"ה בחלל של דבריהם כו'. הנה משמע מלשון רבינו דמה"ת לא לקי כיון דמדרבנן הוא חלל ועיין בירושלמי פ"ג דמעשר שני ה"ח דאם נטמא בולד הטומאה ופדאו ואח"כ נטמא באב הטומאה ופדאו אינו לוקה על מעות השניות ע"ש, ועיין תוס' חולין ד' י"ג ע"ב דכתבו שם דאף אם יש טומאה דרבנן מ"מ הוה תיקון וכ"מ בזה. אך עיין לקמן פ"כ ה"כ מבואר דאם הוה פסול מדרבנן מ"מ ללקות לקי, אך יש לחלק דכאן עכ"פ שם חלל עליו, וכן נ"מ לענין טומאה דרבנן אם מותר חלל מדרבנן לטמא עיין בהך דנזיר ד' כ"ט ע"ב דהוה שם לחד לישנא מחלוקת דר' וריב"י ע"ש ועיין תוס' סוכה ד' מ"ד ע"א ד"ה אמר ליה דתקנתא דרבנן לא דחי מעלות דרבנן ע"ש, ועיין בתוס' יבמות ד' י"א ע"א ד"ה ר"ש מש"כ שם דממ"נ תועיל ושם ד' נ"א גבי גט ומאמר ע"ש, ועיין בהך דסנהדרין ד' ה' ע"ב דשם נקט בביה"ק ולכך נקט שם דהוא בן גרושה ובירושלמי הובא ברש"י שם דעובדא הוה רק משום ארץ העמים לכך נקט אשה שאינה הוגנת ועיין בהך דנדה ד' מ"ו ע"ב בהך מחלוקת דמופלא סמוך לאיש אתא נשואין דרבנן ומבטלי כו' וכן שם גבי תרומה ג"כ כן, ועיין תוס' מגילה ד' י"ט ע"ב ד"ה ר"י וכ"מ, ובהך דמנחות ד' ל"א ע"א גבי נתערב לי טבל ע"ש: