שלש נשים כו'. ואם גבי גרושה יש גם עשה דקדושים עי' תוס' ב"מ דף צ' ע"א ד"ה הא ותוס' יבמות ד' פ"ד ע"א ד"ה והא, ועי' תוס' מכות ד' ט"ז ע"א דמבואר שם דגבי גרושה יש גם עשה:
אחד כה"ג כו'. עי' בקדושין ד' ע"ז ע"ב לא יאמר גרושה כו'. והנה באמת י"ל דנ"מ דאם נעשה כה"ג עובר משום שני לאוין אחד משום כה"ג ואחד משום כהן הדיוט ועי' מש"כ התוס' נזיר דמ"ט ע"ב כה"ג גבי כה"ג ברחוקים ע"ש בד"ה על דס"ל דחייב שנים, ועי' שם דף מ' ע"א ד"ה רבי ע"ש ובירושלמי שם פ' ו' גבי אכל חרצן שיש בו כזית חייב שתים אך עי' בס' המצות לרבינו מצות ל"ת ק"ע מבואר שם להיפך ועי' בהך דמנחות ד' ע"ח ע"א גבי מנחת חינוך דהיכא דלא עבד עבודה כשהוא כהן הדיוט צריך ג' מנחות ע"ש ועיין בהך דפסחים ד' ק"ה ע"א אמרי כהנים לוים כו':
ואחד כה"ג כו'. ואף אם עבר מחמת מומין כמבואר בהוריות ד' י"ב ע"ב ע"ש והנה בגמ' שם נקט רק משוח ומשמע אבל מרובה בגדים כיון שמסתלק בפה אין עליו שם כה"ג לאחר שמסלקין אותו עיין תוס' יומא ד' י"ב ע"ב וכ"מ וכן משמע בפה"מ לרבינו בהוריות שם שכתב לפי ששמן המשחה שנמשח אינו מבטל כו' משמע דהמשיחה פועל בו לעולם קדושת הגוף וכן משמע לשון המשנה מכות ד' י"א ע"א וכן בכ"מ דנקט רק משוח שעבר אך מדברי הרמב"ם בהל' רוצח פ"ז לא משמע כן ע"ש ועיין תוס' נזיר ד' מ"ז ע"א, וכן כתבו כה"ג התוס' יומא ד' מ"ד ע"א לחלק בין משכן למקדש דגבי משכן אף אם נתפרק אסור לטמא ליגע בו ועיין מש"כ רבינו פ"א מהל' כלי המקדש הי"ג ובהך דנדרים דף ס"ב ע"א דאמר שם דשייך בה פריצים וחללוה אף בכלי שרת ועיין במלחמות בע"ז פ"ד על הך דד' נ"ב ע"ב ובמאור שם דמחלקים בין מזבח לכלי שרת ע"ש ועיין בזבחים ד' כ"ז ע"ב דמזבח לא הוה רק רצפה רק זה אותו שלא נמשח כמש"כ רש"י שם וע"ש ד' נ"ט ע"א וד' ס' ע"א דנין כלי מכלי ושם ד' פ"ז ועיין בתוספתא מנחות פי"א מנורה של משה לא היתה צריכה כו', ועיין בהך דסוטה ד' ט' ע"א לא שלטה שונאיהם במעשיהם ר"ל דהקדושה לא נסתלקה מהם דשמן המשחה יש עליו שם קודש לעולם כמבואר בהך דכריתות ד' ז' ע"א שמן משחת קדש כו', ועיין בירושלמי סנהדרין פ"ב מה אני בקדושתי כו' והך דנדרים ד' ס"ב הנ"ל קאי על אותם שהיה עבודתם מחנכתם ועיין ברש"י ע"ז ד' נ"ב ע"ב דמשמע דע"י ע"ז פקעה קדושת שמן המשחה וצריך שמן אחר ועיין בהך דמנחות ד' ק"א ע"א דלא משמע כן רק דדי בטבילה אך באמת כך דהנה עיין ברש"י הוריות שם ד' י"ב ע"ב ד"ה עבר כתב שם וכי נצטרע כו' אין לך כו' והלשון אינו מדוייק. והנה עיין מו"ק ד' י"ד ע"ב מבואר שם דגם גבי כה"ג בעל מום אמרינן כולא שתא גביה כרגל דמי, ועיין בכורות ד' מ"ה ע"ב דגם בעלי נגעים טהורים הוה בעל מום אך לא מחללי עבודה, אך כך דהנה עיין בירושלמי בפ"א דיומא ופ"ג דהוריות מבואר שם דיש ג' מיני כה"ג אחד בריבוי בגדים ואחד במשיחה ואחד בפה ועיין בהך דיומא ד' ה' ע"א ובמה דפליגי רבינו עם הר"א בהל' כלי המקדש פ"ד הי"ג אם קודם ריבוי בגדים ז' מותר לכתחלה לעבוד, ועיין בתוספתא שקלים פ"ג דמשמע כשיטת רבינו ע"ש. והנה הא צריך להביא גם מנחת חינוך, ועיין במנחות ד' ע"ח ובדברי רבינו ספ"ה מהל' כלי המקדש דעל מנחת כהן הדיוט מבואר שם דמקריב בידו ובשל כה"ג לא כתב ומקריב בידו והטעם משום דעדיין אינו כה"ג דלא נתרבה שבעה לכך מקריבה אחר כמו המשוח וכדומה וא"כ כך כיון שנתמנה בפה נעשה שם כה"ג לענין איסור ואח"כ כשנתרבה נעשה עליו שם קדושת כה"ג לענין קרבנות וכדומה ואח"כ כשנמשח נעשה עליו קדושת הגוף לעולם. והנה עיין במנחות ד' מ"ז דהיכא דאינו קדוש גמור אין בו גדר פדיון ועיין רש"י נדרים ד' ע"ט גבי אין נשאלין על הפר דהיכא דקליש הדבר אין בו כח לסלקו ועיין גיטין ד' מ' גבי המפקיר עבדו אין לו תקנה ג"כ כזה דהיכא דיש איסור וממון מיגו דמועיל הפקעה לממון מועיל נמי להאיסור אבל היכא שיש איסור לבד לא מהני, ועיין בהך דב"ק ד' קי"ז דכיון דהראה תחלה אף אם אח"כ נשא ונתן ביד פטור דמקלי קליא והנה גבי כה"ג ג"כ אם רוצים ב"ד לסלק המרובה בגדים מיגו דמהני לסלק הקדושה מהני נמי לסלק האיסור אבל כיון שנצטרע אף קודם ההורדה מיד נעשה בעל מום ושוב לא מהני ההורדה של ב"ד וזהו כונת רש"י כאן: