יראה לי שכל כו'. עיין בהשגות מש"כ מהך דסנהדרין ור"ל הך דסנהדרין ד' ס"ט ע"א דהוה שם מחלוקת דאמוראי אם אף בדבר דלהגוף אין נ"מ רק דמפרשינן כונת התורה אם התורה ר"ל מסתמא כמו מנהג הרוב ואז הוה זה כמפורש בתורה דזמן בן סורר הוה ג' חדשים ואף אם זה הבן תיכף כשהביא שתי שערות נשא אשה ואיתרמי ליה שאשתו הרתה לבן ז' חדשים וממילא ניכר עוברה לב' חדשים ומ"מ נעשה בן סורר ומורה או לא כן הוא הפירוש בגמ' שם וכן ר"ל שם בהך דאחד אומר בב' בחודש ואחד אומר בג' ר"ל אף דמיירי שבאמת הם יודעים בעבורו של חודש וא"כ הם מכחישים זא"ז אך מ"מ התורה לא עשתה זה לחקירה כיון דרוב ב"א טועין בכה"ג ועיין בירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג דלא ס"ל כן דאמר שם דאם חכמים אומרים זה העדות דאינם טועים בטלה העדות ועיין במה דמבואר בירושלמי יומא פ"ה גבי מחתה בימין וכף בשמאל דאף דזה רק משום סברא דחמה וצוננת מ"מ אם החליף פסולה דהוה כמו מפורש בתורה כן ועיין במה שכ' בזה בדברי רבינו בהל' עבודת יוהכ"פ ע"ש וכן להך דאמרינן ביבמות ד' ע"ט ע"ב דסריס חמה לא חולץ ואף אם אח"כ נזדמן שנתרפא מ"מ אינו בר חליצה עיין בתוס' שם דף קי"א ע"ב ע"ש. והנה ה"נ אף דאנן אמרינן דהולכין בתר רוב והוה ישראל ס"ל לרבינו דזה רק לענין היתר אבל לומר דאשתו יהא א"א גמורה א"א כאן לומר זה דהרי אם נתברר שהיה עבד או נכרי ודאי אינה א"א ועל זה בשעה שנולד הספק לא היו דנין עליה לענין א"א ולכך לא מקריא הוחזקה א"א וזהו ג"כ מה דמבואר בתוספתא דמאי פ"א ובירושלמי שם פ"ג ובתוספתא דמכשירין דישראל אחד עושה כל הפירות של האוצר דמאי משום דבשעה שהיה באוצר דהוה של עכו"ם ובעכו"ם לא שייך דין תרומות ומעשרות אז לכך לא שייך בזה גדר רוב ומיעוט וכ"כ בזה ועיין בירושלמי סנהדרין פ"ה ה"א הרוג בין טבריה לציפורי חזקה ישראל ועיין ב"מ ד' כ"ד ע"ב: