מי שנתגייר כו'. עיין בה"ה בשם הרמב"ן דס"ל דאף עכשיו מי שנתגייר מן גרגשי אסור מה"ת בלאו דלא תתחתן ע"ש במלחמות פ"ח דכאן, ועי' בה"ג בהלכות נחלות דמבואר שם דעליהם לא אמרינן הך היתר דבא סנחריב ובלבל כל האומות דלקמן הל' כ"ה ע"ש והטעם נראה כך דנ"מ אם האיסור הוא על האומה וכיון שנתבלבלה האומה הותרה כולם משא"כ היכא דהאיסור הוא על כל יחיד אז לא שייך הך גדר דנתבלבל, ועיין בירושלמי דמאי פ"ב ה"א מה דמקשה שם על הך דאמר ר"א חש למיעוט מעתה גר שבא להתגייר אין מקבלין אותו שמא מעמון כו' ר"ל כך דהני מינים דתיקנו להפריש מהם דמאי הוה גדר תקנה אף אם אנו יודעים בבירור שכבר נפרש מהם או להיפך, ועי' בירושלמי שם פ"ג הל' ד' דע"י קופה אחת נעשה כל פירות העכו"ם דמאי ועי' בתוספתא פ"א דדמאי דאפילו כולה עכו"ם וישראל אחד מטיל לתוכה נעשה כולה דמאי ועיין בפ"ב דמכשירין ה"י מבואר שם ג"כ כן ור"ל דזה הוה כך תקנה להפריש דמאי בכגון זה ור"א ס"ל בירושלמי שם דלעשות תקנה אף למיעוט שלא לחוש אין עושין דרק ע"י סיבה אז אמרינן דלא חיישינן למיעוטא ולא לעשות תקנה ועיין מש"כ התוס' כתובות ד' כ"ח ע"ב גבי בית הפרס ועיין בתוס' ע"ז ד' ל"ד ע"ב ד"ה אי אמרת ובמש"כ הר"ן ז"ל שם בשם הראב"ד, ועל זה יקשה דא"כ איך מקבלין גר ר"ל כך דנהי דאם נתגייר מותר לו לישא אשה ישראלית דאזלינן בתר רוב אך מ"מ היאך מקבלין אותו לכתחלה דע"י זה יהיו נצרכים לומר דלא חיישינן למיעוטא דכ"ז שלא נתגייר אין עליהם שם עמוני כלל דגבי עכו"ם אין שום נ"מ וכן כה"ג גבי מעשרות דכ"ז שהם ביד עכו"ם לא שייך עליהם כלל זה השם דודאי או דמאי ולכך על ידי שתקנו דהלוקח מן העכו"ם מפריש דמאי בזה עושים לבטל המיעוט וגם מה שמפרישין תחלה תרומת מעשר כמו גבי דמאי וה"ה להיפך לשיטת חכמים בזה לא שייך לומר דאזלינן בתר רובא דכ"ז שהוא ביד העכו"ם אין שום נ"מ, ועי' בהך דברכות ד' כ"ח ע"א דאמר שם דאזלינן בתר רובא. והנה בתוספתא דדמאי הנ"ל אמר שם רק על אוצר ע"ש וזהו ג"כ משום דשם עדיין אין עליו שם של חיוב למעשרות וגם הוא מקום העשוי למכור משא"כ בדבר שיש עליו נ"מ קודם שנפסק הדין כמו גבי כנענים דיש נ"מ עד שלא נתגייר וגם יש פסול עליו קודם הגירות לשיטת רבינו בזה שפיר י"ל דאזלינן בתר רובא ומיעוטא בפרטים ועיין במה דפליגי במס' מכשירין פ' ב' ר"י ורבנן אם אזלינן בתר רוב המין או בתר רוב הפרט גבי תינוק מושלך וגבי פת קיבר ע"ש דחכמים ס"ל דבזה לא אזלינן בתר רוב הפרט רק בתר רוב המין וה"נ אזלינן רק בתר רובא דעלמא ומהם יכולים להתגייר ולישא אשה אף דרוב הפרטים י"ל דרובא מהני דאסורים לבוא בקהל וכן ס"ל לר"י בדמאי פרק א' הל' א' גבי שיתין ורימין דאזל בתר הפרט וע"ש בירושל' מה דמקשה על ר"ל דס"ל דהמשנה לא קאי רק על מקום דהוה רק דמאי ושם התקנה לא הוה על הפרט רק על המין כמבואר שם בפ' ב' הל' א' א"כ אמאי אזלינן בתר רוב פרטים ועי' בשביעית פרק ה' מ"א דר"י ס"ל ג"כ כזה גבי הפרסאות ע"ש בירושלמי והרי עמך בטבריה כו' ור"ל ג"כ כה"ג דאזלי לשיטתייהו במכשירין ובדמאי ועיין בירושלמי עירובין פרק ה' הל' א' מה דאמר שם ר"ש יכולני לעשות כו' ע"י מערות ובורגנין ואמר שם דזה רק להילוך ר"ל לענין סיבה שיכולים להלך ע"י זה והוה כתוך התחום אבל לעבר ר"ל לעשות את העיר ולעברה ע"י זה דזה הוה בגדר תקנה זה אין עושין ע"י הני דברים וא"ש מש"כ רבינו בהלכות שבת פרק כ"ז הל' י"א ואם כלתה מדתו במקצת דהיאך אפשר זה כיון שהחשיך חוץ לתחום המדינה ובזה א"ש דלהלך שפיר מצרפינן הני מערות ובורגנין אבל לא לעברם ועיין בירושלמי שם דיש מ"ד דאין העיבור יכול להיות גדול מהעיר עצמה ע"ש ובזה י"ל כונת הגמ' עירובין ד' נ"ט ע"א ובלבד שלא ירבה כו', ועי' בירושלמי ביבמות פ' ז' הל' ז' דרב דס"ל עכו"ם ועבד הבא על ב"י הולד כשר מ"מ אם הוא פסול לבוא בקהל מודה הרי דגם קודם גירות יש נ"מ. אך י"ל דהירושלמי לשיטתיה אזיל דס"ל כס"ד כאן ד' ע"ו דהאיסור הוא קודם גירות: