נחתך הולד כו' ואם יצא ראשו כו'. הנה נראה דאף דס"ל דלידה הוה משעה שיצא לפרוזדור עיין כאן דף מ"ב ע"ב בתוס' וביבמות דף ע"א ע"ב זה רק בלידה גמורה אבל במחותך בין באדם בין בבהמה אז לא הוי לידה עד שתצא לחוץ. והנה רבינו ס"ל דמה דאמר בגמ' כאן בשלם כ"ע לא פליגי כי פליגי במחותך ר"ל דפליגי אם הראש מחותך ורבינו פסק כר"א בזה ולכך קאמר ראשו כולו כאחת ר"ל דהראש שלם ועיין בתוס' כאן מש"כ בשם ר"ח דדוקא בר קיימא ר"ל לענין רוב ראשו וכמש"כ התוס' שם דף כ"ו ע"א ד"ה סנדל. גם י"ל דהא דאמר בגמ' דף כ"ו סנדל עד דנפיק רובו ר"ל כך דבולד גמור הראש עושה כאילו גם מה שנשאר בפנים נולד אבל סנדל אף דראשו חשוב לידה מ"מ מה שנשאר בפנים עדיין לא חשוב כמי שכבר נולד, ועיין תוס' חולין דף ס"ח ע"ב ד"ה הוציא ידו ותוס' בכורות דף מ"ו ע"ב ד"ה לאתויי ע"ש וא"כ גבי גיורת בסנדל אם יצא רק ראשו ואח"כ נתגיירה שפיר הוה לידה, ועיין בירושלמי כאן במה דאמר ר"א הראש כאחד מאבריו ואח"כ אמר שם דר"ז מחוי פדחתו וגולגלתו ע"ש, ועיין במש"כ רבינו ז"ל בהל' בכורות פ"ד הי"ד ע"ש ובהל' תמורה פ"ד הי"ב דנקט שם ג"כ אם יציאת רוב ראשו ודלא כמו דמבואר בגמ' דילן דנקט רובו סתם, ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' נחלות פ"ב ע"ש מש"כ, ועיין בתוס' חולין דף ס"ט ע"ב ד"ה ר"ה מ"ש מהך דתמורה הנ"ל דדוקא בשעת יציאה ע"ש, והטעם כך דהנה עיין ברש"י חולין דף קל"ב ע"א ד"ה ואם, ושם דף ק"ל ד"ה פטורין, ותוס' בכורות דף י"ד ע"א ד"ה קדושת ושם דף נ"ג ע"ב יהיה קדוש ולא שכבר קדוש, י"ל כך דהטעם כיון דהוא קדוש הוה כמי שאינו וכעין דאמרינן בירושלמי פ"א דפאה הקדש לא כשרוף הוא ע"ש מחמת דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה וא"כ שוב לא שייך על זה למימר קדושת הבכור חל עליו למפרע דאין על מה לחול וכעין שכ' רש"י שם דף ע' ד"ה לא מחתך ע"ש, ועיין בהך דע"ז דף ס"ג ע"א גבי קדמוה והקדישתו ע"ש והוא ג"כ תליא בזה דשוב א"א לאיסור אתנן לחול עליו, ועיין בהך דתמורה דף כ"ד ע"א גבי בשר בעל מום בקדרה ע"ש אם יש עדיין שם החטאת עליו או לא ועיין בירושלמי פאה פ"ז גבי המקדיש כרמו עד שלא נודעו העוללות כו', ע"ש בזה. והנה י"ל ג"כ דאם הוציא הראש ביום מ' ובלילה יצא רובו י"ל דהוה לידה גמורה דכיון דפחות ממ' לא הוה ולד בו לא אמרינן ראשו כרובו וכן גבי יוצא דופן כה"ג למאן דאמר בחולין דף ס"ט ע"ב מכאן ולהבא ועיין בירושלמי נדה פ"ג ה"ב בהך מחלוקת דר"י ור"ל שם דר"י ס"ל דראשו ורובו גם בלידה הזאת ור"ל ס"ל בהכרת פנים ולכאורה י"ל דזה המחלוקת דבכורות דף מ"ו. אך באמת נ"ל דפליגי על הוא בהמה ופניו אדם דר"ל ס"ל דכיון דעיקר הולד הוא משום הכרת פנים צריך דוקא הכרת פנים ולא סגי בראשו ורובו, ועיין דף כ"ט ע"א בהך מחלוקת דר"י ורבנן וי"ל דזה ר"ל ר"י ועיין רש"י דף כ"ו ע"א ד"ה הויא לידה דפי' הך דראש אגיורת ולא פי' איוצא דרך דופן וע"כ כמו שכתבתי דהיכא דלא הויא לידה לא אמרינן בו ראשו כרובו, ועיין בתוספתא חולין פ"ד וכ"כ בזה: