והבא על אחת מהשניות כו' מכין כו'. והמלקות לא משום דין ערוה רק משום דעבר אדרבנן וכעין הך דיבמות ד' נ"ב ועיין שם ד' צ"ה ע"א גבי ההוא דעביד איסור בחמתא כו' ועיין רש"י חולין ד' קל"ב ע"ב ד"ה והא תניא ונ"מ דאם הוה גדר ערוה דרבנן כמו גבי חלוצה אז אם עבר איזה איסורים צריך להלקותו איזה פעמים מכת מרדות עיין בהך דמכות ד' י"ט ע"ב גבי תאנה של טבל דהוה רק דרבנן כמש"כ התוס' בכורות ד' נ"ד ומ"מ חייב עליו משום איסורים נפרדים ועיין תוס' מכות דף י"ג ע"א גבי חלוצה ע"ש אבל אם נימא דהמלקות הוא מטעם דעבר אדרבנן אז אם עבר על איזה איסורים דרבנן אין מלקין אותו אלא אחת וזהו דר"ל התוס' ביבמות דף נ"ב ע"א גבי בא בלא מאמר מהו האיסור אי משום ערוה דרבנן או משום איסור דרבנן, ועיין בהך דמנחות ד' ע' ע"א גבי הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור ואמר שם דלוקה מבעי ליה, ואאסור מביא ראיה מתרומה וקשה ל"ל להביא ראיה מתרומה הרי זה מבואר להדיא במשנה דכלאים פ"ז דאסור אך שם הכונה כך דבמשנה לא אמר רק דאסור לזרוע אך אם הזרעים אסורים דיעבד עכ"פ באכילה זה אינו מבואר שם וע"ש בכלאים בירושלמי פ"ד ה"ט דשם רק לזרוע אסור אבל הך דפ"ז שם ר"ל דגם הזרעים אסורים דיעבד באכילה, וע"ש בפ"ד ה"ח דאף לרבנן מח' עד י"ו אסור ואינו מקדש ור"ל אסור באכילה ואינו מקדש בהנאה ועיין במש"כ בזה בדברי רבינו בהל' כלאים בפ"ו וזהו דקמ"ל שמואל במנחות ד' ע' דאסור ר"ל הזרעים, ואמר דגם זה מבואר במשנה דאסור מדחל עליה שם תרומה ה"ה חל עליה שם כלאים, אך לענין מלקות בזה נ"מ אם ר"ל אם חייב עליה משום כלאים או רק משום איסור דרבנן, ועיין ברש"י שבת ד' פ"א ע"ב ובסנהדרין ד' פ"ב ע"א גבי נשג"ז ע"ש וכן יהיה נ"מ לגבי חצי שיעור אם אכל מכמה איסורים אם חייבים עליהם מכת מרדות אכל חצי שיעור, ועיין מש"כ רבינו ז"ל בפ"ד מהל' מאכלות אסורות הל' י"ו ופ"ג הל' ו' ופ"ז הל' י"ו ופ' י"ד ה"ב אך באמת זה תליא אם חצי שיעור הוה מכל אחד שם בפני עצמו או הוא דין כללי דכל איסורים החצי שלהם אסור ונ"מ להך מה דפליגי רבינו והראשונים ז"ל גבי שבועה שלא אוכל כזית אם חצי שיעור אסור עיין פ"ד מהל' שבועות ה"א, והר"ן הקשה עליו דהא בפחות משיעור לא חל עליו שם איסור כלל אך זה תליא במש"כ, וגם י"ל דנ"מ להיפך כגון בהני דאסור אף שלא כדרך הנאתו ואכילתו כמו כלאי הכרם ונזיר חרצן דהוה ג"כ אכילת צער כמבואר בשבועות ד' כ"ב ע"ב ובנזיר ד' ל"ד ע"ב ובספרי פ' נשא אם החצי שיעור שלו ג"כ אסור דאז נ"מ להיפך דאם נימא דחצי שיעור אסור של כל איסור ואיסור בפ"ע גם בזה חצי שיעור אסור אבל אם נימא דהוא כלל בדין דכל האיסורים י"ל דזה רק בדרך אכילתו וכן נ"מ דהנה עיין רש"י שבת ד' ע"ד ע"א דגם באיסורי שבת אמרינן זה חצי שיעור אסור מה"ת והנה ע"ש ד' צ"ה ע"א דהמגבן חייב משום בונה ע"ש אך דמבואר שם דצריך דוקא כגרוגרת וקשה הא קיי"ל דהבונה חייב בכ"ש כמבואר במשנה וצ"ל דגבי גבינה פחות מגרוגרת אין עליה שם בונה כלל וא"כ לפי זה פחות מכגרוגרת גבי מגבן אין עליה שם איסור כלל ויהיה זה תליא בפלוגתא דרבינו והר"ן ז"ל גבי שבועה כמש"כ, ועיין במש"כ בס' ה"ג הל' יוהכ"פ דכתב שם דלמ"ד חצי שיעור מותר מה"ת גבי כוי דהוה רק ספק איסור חלב הוה ח"ש חלב שלו מותר ע"ש. ולכאורה קשה הרי מבואר בירושלמי ספ"ז דדמאי ובכ"מ דכל היכא דהספק הוא בשל תורה הולכין להחמיר אף באיסורי דרבנן המסתעפים מהם וה"נ כן וצ"ל דס"ל הבה"ג דהח"ש הוא בכלל האיסורים לר"ל רבנן גזרו שיהיה ח"ש שלהם אסורים ובספק לא גזרו וכמו דאמרינן גבי ביהשמ"ש לא גזרו על שבות ועי' במרדכי יבמות פ"ד וכ"מ בזה:
אבל הבא כו' ואם כו'. עיין בה"ה, אך זה לא דמי דשם הוא לקיים העשה אבל כאן הוא אם עבר על העשה, ועיין בהך דסנהדרין ד' פ"ט ע"ב גבי הכובש את נבואתו, אך שם ג"כ הוא לקיים העשה כמש"כ התוס' שם, ועיין בהך דיומא ד' פ"ו גבי אכלה פגי שביעית דלוקה אף דלא הוה רק עשה ע"ש ברש"י ועיין בהך דסנהדרין ד' י"ח ע"ב גבי כה"ג עובר על עשה כו' ומשמע שם דנידון והיינו מכת מרדות, ועיין מש"כ רבינו ז"ל מהל' מעשר שני פ"ב ה"ו דלוקה מכת מרדות על מעשר שני קודם שנכנס לירושלים אם אכלו בחוץ ע"ש. אך באמת הא מבואר בירושלמי פ"ב דמעשר שני דרק מלקות ליכא אבל איסור לאו איכא וכן מוכח מדברי רש"י יומא ד' ט' ע"א ע"ש בד"ה נפרשו, ועיין ברש"י ב"מ ד' צ' ע"א ד"ה הא מבואר ג"כ כן ועיין בירושלמי פ"א דבכורים ה"ד גבי כהן שנשא בת גרים ומש"כ רבינו לקמן פי"ח מהל' אס"ב ה"ג ע"ש בהשגות, ועיין לקמן בהל' מאכלות אסורות פ"ג ה"ו ופ"ז הי"ו ופ"ב מהל' שחיטה ה"ג גבי חולין בעזרה: