בד"א כו' אבל כו'. ע' בהשג' וכ"כ בזה לחלק בין אם נישום ההקדש או לא וע' ב"ק דף נ"ג ע"א שותפתאי מאי אהני לי ושם דף י"ג ע"א ולכך נקט רבינו כאן גבי ג' כ"ד ולא ל' דאז צריך הג' ליתן חלקו גם בעשרה של הב' ורבינו ז"ל לשיטתו לק' ה"ה דאף אם אח"כ הוסיפו הבעלים על מה שאמר הב' מ"מ א"צ להוסיף חומש על ההוספה של הב' וס"ל כמש"כ לעיל דזה לא מחמת פדיון רק דמקדישן מתחלה וה"נ הוא לא הקדיש רק ההוספה שהוסיף על הראשונים וכן ההוספה של אחרים הוא רק כמו הקדש בפ"ע ולכך ס"ל דאין הבעלים צריכים ליתן ההוספה שלהם. והנה ע' כאן בפהמ"ש דנראה דס"ל דבשאר דברים שאינו קרקע אין כופין את הבעלים לפדות ואף דהא לעיל פ"ה ה"ג ובתוספתא פ"ד דערכין מבואר דגם במטלטלין כופין את הבעלים לפתוח י"ל דנ"מ היכא דבעלים הוי בשוה עם האחר היינו היכא דהבעלים נותנים כ' והאחר נותן כ"ה דאז גבי שדה אחוזה הבעלים קודמים משום מצות גאולה באדון אבל בשאר דברים הם שוים וע' לק' ה"ז ובגמ' דף כ"ז ע"ב דמוכח דרק משום רוחא אז בעלים עדיפי וע' ירוש' מעש"ש פ"ד ה"ג משום דיכול להעריב עליו שיפטור מהחומש וה"נ כן וגבי קרקע שאני משום מצות גאולה באדון וע' ירוש' שם ה"ו והובא לק' בהשג' פ"ח מהל' מעש"ש ה"ו דהיכא דעפ"י דין די באחד דאינו שוה רק סלע אחד רק דמחמת המשיכה צריך ליתן בפדיונו שנים על השני א"צ להוסיף חומש דזה לא מקרי בעלים ע"ש וה"נ כאן כיון דבאמת אינו שוה רק עשרים רק דע"י הוספת האחר הוסיפו הבעלים א"צ חומש רק אם מתחילה נתנו הבעלים כך אז צריך להוסיף חומש גם על זה ועי' לעיל פ"ז הי"א דהיכא דפדה אותו סתם י"ל דכונתו עם החומש וע' כאן בפהמ"ש דמשמע שם דאם אמר אח"כ שהוא מוסיף על הקרן אחד דהיינו כ"א ואם כאן הוי כ"ו ודינר אז די בזה וא"צ ליתן מה שהוסיפו אחרים ואם אמר שמוסיף רק על ההוספה של אחרים לא על הקרן אז צריך ליתן ל"א ובאמת זה נ"מ אי זה הוי גדר הוספה או גדר פדיון וכמש"כ: