אחד קדשי כו' ומד"ס כו'. כבר הארכתי בזה בח"א די"ל דשומא בעי מה"ת רק דיכול לפדותו בפחות. גם י"ל דיש נ"מ בין קרקע למטלטלין דמטלטלין הוי דמיהם קצובים כמו נשומים ועומדים משא"כ בקרקע כמבואר ב"ק דף י"ד ע"ב. וזהו כונת הגמ' דצריך לעשות לו דמים מה"ת וע' כריתות דף י"ג ע"ב דשיכור פסול לזה וע' ירושלמי פי"א דכתובות מחלוקת דר"ל ור"י אי מעל אם פדאו בשו"פ כיון דעל ידו יצא לחולין הקדש בלא דמים וזה יהיה רק באחר שפדה ולא בבעלים וזהו כונת תוס' מנחות דף ע"א ע"ב ותמורה דף כ"ז ע"ב וע' בכורות דף כ"ה ע"א דגם בפרה אדומה יכול לחלל על שו"פ ובמעילה דף י"ד ע"ב ע"ש וע' תמורה דף כ' ע"א דכ"ג מיקרי בעלים דפרה וכן הוא בספרי פ' חקת דאהרן יהיה גזבר לפרה וע' בתוספתא דסנהדרין פ"ג וע' ערכין דף כ"ז ע"ב דמוכח שם ג"כ כתוס' תמורה הנ"ל דבעלים הפודים אינם צריכים שומת ב"ד גם בקרקע. גם י"ל דהיכא דלא שמוהו כלל עדיף מהיכא דשמוהו פחות מג' או י' ע' סנהדרין דף ה' ע"ב שאני התם דמעיקרא כו' וגטין דף ג' ע"א אתי למיגז דבוריה ודף ל"ה ע"ב גבי צריך לפרט את הנדר וע' תוס' סנהדרין דף ו' גבי פשרה היכא דמחל על ידי אחרים לא הוי מחילה ושם דף קי"ב ע"א דהדיחוהו נשים גרע מהודחו מאליהם ע"ש וה"נ כן: