פדוהו במנה כו' ואין הקדש ראוי לקבל כו'. הנה ע' בתוספתא פ"ד דערכין שההקדש פדייתו זו היא משיכתו וע' תוספתא דמעש"ש ובירושלמי שם פ"ה ה"א דגם גבי מעש"ש כן הפדיה הוי כמו משיכה ר"ל כיון דעד האידנא הוי ברשות גבוה דכל היכא דאיתא כו' ועכשיו ע"י הפדיון הוא נעשה חול זה גופה הוי משיכה וכע' זה כתבו התוס' ב"ב דף ע"ו ע"א דשכירות מקום הוי כעין משיכה שעי"ז נמשך מרשות זה לרשות זה וכן בפהמ"ש פ"ה דמעש"ש מ"ט כ' רבינו דזה הוי כמו משיכה וע' ע"ז דף ע"א ע"א גבי פרדשנא וברש"י שם בשם תשובת הגאונים דכיון דמעכב המקצת לעצמו הוה כמו משיכה בכל הפירות ע"ש. וע' שה"ג פ"ה דב"ב ופה"מ פ"א דקדושין. א"כ אי נימא דזה גופא הוי כמשיכה מה שייך לאמר דאין הקדש ראוי לקבל מי שפרע וצ"ל כמש"כ בח"א דנהי דאיסור הקדש פקע מ"מ ממון הקדש יש עדיין וכע' הא דמעילה דף י"ב ע"ב גבי פרש וזבל ע"ש. וע' הל' מעילה פ"ה ה"ו דר"ל של חולין שהם בחצר של הקדש וה"נ כן כיון דעדיין מונח בחצר הקדש הו"א דיש בהיוקר שייך לממון הקדש וע' הל' מעילה פ"ה ה"ט על הא דמעילה דף י"ד גבי הגזברים שלקחו עצים דמפ' רבינו דעצים הקטנים מועלין בהם אבל לא בנסורת ושאר דברים וכמו הא דב"ק דף קי"ט ע"ב דזה יכול ליטול האומן לעצמו ולכך גם בהקדש לא מעל משא"כ במקדיש את החורש אז מועלין בכל משום דהקדושה חלה על הכל וע' תמורה דף ל"א ע"ב לאתוי שפוי' ונבי' והטעם משום דמבואר בב"ק שם דאם היה עושה ברשות בעה"ב הכל של בעה"ב וגבי הקדש כל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא אך גבי גזברים י"ל דהוי כמו לב ב"ד מתנה וזה לא שייך רק בציבור ולא ביחיד כמש"כ תוס' במעילה שם דף י"ד ע"א ד"ה בונין ומנחות דף ט"ו ע"ב ודף פ"ח ע"א ע"ש ולכך אמרינן בזבחים דף מ"ו ע"ב שתנאי ב"ד הוא כו' שאין מחשבה הולכת ולדברי רש"י צ"ל ואין דהוא מילתא בפ"ע וע"ש בפיהמ"ש אך ר"ל כך דקשיא ליה היך מהני תנאי ב"ד בקרבן יחיד הא יש לו בעלים וכמש"כ ומתרץ דזה רק אם היה המחשבה שיכות לבעלים אבל עכשיו כיון דרק שיכות להעובד ואף אם הקרבן שלו מ"מ המחשבה הוא רק בגדר עובד ולא בגדר בעלים וע' ב"ק דף ק"ט ע"ב ובדברי רבינו והראב"ד ז"ל שם אם מה ששייך להכהן שיהא מקריב קרבן שלו אם הוי בגדר בעלים או בגדר עובד ע"ש וכ"כ בזה. וע' ב"ב דף צ"ז ע"א גבי שמרים של הקדש וברשב"ם שם ובתוס' שם ד"ה שמרים דלא הקדיש השמרים אך מלשון רבינו בפ"ה מהל' מעילה הי"ב לא משמע כן רק כיון דלא חזי למידי פקע ההקדש לגמרי וגבי עצים דקים י"ל דחזי לצורך אליתא למערכה כמבואר בכ"מ וע' ב"מ דף כ"ז ע"א גבי גללים ושם דף ס"ח ובאמת הא דב"ב דף צ"ז י"ל להיפך מפי' רשב"ם דבקדושת הגוף כיון שיש בהם שמרים נפסלו לנסכים כמבואר במנחות דף פ"ו ע"ב לכך רביעי מותר משא"כ קדושת דמים דאין נ"מ: