אחד הכסף ואחד כו'. ע' ערכין דף כ"ז ע"א ומעילה דף כ"א ע"א במשנה וע' בכורות דף י"א ע"א לא יהא חמור מן ההקדש. והנה לרב יוסף דס"ל בקדושין דף ח' דבעינן שוה כסף דקיץ אם גבי הקדש כן ורק אם שם השוה כסף מתחלה ע' רש"י ב"מ דף נ"ה ע"א דלא כפי' רבינו לק' בהי"א רק דמיירי דשל הקדש יפה יותר ואף דבתוספתא ערכין הובא לק' הי"א מבואר דאין פודין את ההקדשות אכסרה זה רק בשביל אונאת הדמים אבל לא בשביל סילוק האיסור וכבר הארכתי בזה בח"א דנ"מ בין לשום ההקדש לשום החולין וע' סנהדרין ד' ט"ו ע"א גבי בא כהן לגבות ממנו ובירושלמי קדושין פ"א ה"ב דאם עשאם דמים ר"ל דשם אותם הוי ככסף עצמו ואין עליו שם שו"כ וע' ב"ק דף י"ד ע"ב דמטלטלין אין עליהם שם שו"כ רק הם כסף עצמו ושם קאי גם אעבדים וע"ש דף פ"ד ע"ב פוק חזי היך מיזדבני עבדי ר"ל דזה ל"ה כמו שומת ב"ד רק הוי כמו שכבר נשומו אך ע' בירושלמי שבועות פ"ו ה"ז ודמיו קצובין פרט לעבדים וע' ערכין דף כ' ע"א מי איכא דלא שוי ד' זוזי ולכך בהל' סנהדרין פ"ה ה"י פסק רבינו דכל הנישום כעבד אין דנין כו' משום דס"ל דשומא כעבד הוי רק גדר אומדנא וס"ל דגבי חבלה דהוי בגדר גזיה"כ בעי רק ב"ד לא אומד וע' ב"ק דף צ' ע"ב גבי שמעון התימני וברש"י שם ד"ה מסור ומוכח שם דאף לר"ע דס"ל דדי בעדים ר"ל שדי שהעדים יאמרו איך היה וכמה היה והב"ד ישומו אותו וכן מבואר בהדיא בפ"א מהל' חובל הי"ח דצריך להביא לב"ד החפץ ואף דמבואר שם דאם אבד ישבע ויטול זה לא מן הדין רק משום תקנה וע"ש פ"ה ה"ד קנס קנסו ור"ל אף היכא דכמו בין אצילי ידיו דשבועות דף מ"ו ע"ב דהוי אומד שהוא עשאו מ"מ זה רק תקנה ולא כתוס' שבועות דף ל"ד ע"א דזה הוי מה"ת וע' בכורות דף ל"ה ע"ב גבי בכור שנכנס שלם ויצא חבול ע"ש ברש"י ולכך מבואר בירושלמי ב"ק פ"ח סה"ו דגבי שחרור כה"ג רק היכא דנ"מ גם לענין ממון כגון יצא חבול בשתים ובזה יש תקנת נחבל ממילא אמרינן גם לענין יציאה לחירות דאל"כ תתבטל התקנה וע' תוספתא ב"ק פ"ט גבי עבד שאמר לו רבו כו' דגם בזה יש הדין דתקנת נחבל כו' אבל היכא דליכא נ"מ לענין נחבל אינו יוצא עי"ז לחירות וע' תוספתא סנהדרין פי"ב גבי נתערבה האבן באחרות דדנין בקלה שלהן. וכן לדינא דב"ק דף צ"א גבי ה' דברים אומדין הוא ג"כ בגדר ב"ד ולכך אף אם נתקלקל אח"כ פטור וכמו שיצא מבי"ד זכאי ע' סנהדרין דף ע"ח ע"ב ואף אם א"א לתלות ולאמר שאח"כ נתקלקל ודלא כרש"י שם וכן בתוס' ב"ק דף פ"ה ע"א ד"ה עלו בו דאף אם מחמת המכה פטור אם הוא לאחר האומד ולק' בהל' חובל אאריך בזה ולכך כיון דזה הוי רק אומדא וצריך ב"ד י"ל כאן כמו הא דהל' שאלה ופקדון פ"ו ה"ד דגבי אומדנא צריך דוקא הב"ד בעצמן ולא מהני עדים ה"נ כן דלא שייך לאמר שליחותייהו עבדינן וי"ל דזה תליא בבעיא דערכין דף כ' גבי אמדוהו מאליו מהו וע' סנהדרין דף קי"ב גבי עיר הנדחת כה"ג והנה כאן גבי הקדש י"ל דזה תליא אם הא דבעי גבי פדיון עכ"פ פרוטה אי זה הוי מטעם דין דכסף או מטעם ממון דפחות מפרוטה אינו ממון והנה מהל' מעילה פ"ז ה"ו דמהני לפדות הקדש אף בכלי שאינו שו"פ חזינן דס"ל דזה אינו גזיה"כ דבעי פרוטה דוקא רק מצד חשיבות דפחות מפרוטה אינו חשוב ולכך גבי טענה לזה צריך קרא כמבואר בשבועות דף מ' ע"ב ובהל' טוען פ"ג משום דשם הכסף הוא מטעם גזיה"כ דהרי יש מיעוט מקרא דלאשמה בה פרט לפחות משו"פ וע' ירושלמי פ"א דקדושין וכ"מ וגבי הקדש ליכא קרא לגבי פדיון ולכך הטעם רק משום חשיבות ודי בכלי כ"ש ולא בעי שו"כ דקיץ ע' תוס' ריש קדושין ונ"מ דגבי הקדש י"ל פרוטה כ"ש ר"ל כ"ז לפי שיעורא כמבואר בקדושין דף י"ב ע"א ע"ש ברש"י וכ"כ מזה בח"א: