האומר לחברו כו'. ואם כאן שייך דין נדר כמו בה' ל"א ע' ערכין דף ה' ע"ב גבי המקדיש בהמת חבירו דאינו מחויב ליקחה ולהקדישה ובירושלמי תרומות פ"ו ה"ג ובר"ש שם דיש חיוב עליו להעמיד לו מקחו וע' תוס' קדושין דף ס"ג ד"ה שדה ובב"מ דף ס"ו ע"ב וברשב"ם ב"ב דף ס"ט ע"ב גבי דיקלא ובה"ה הל' מכירה פכ"ד הי"ג וכ"מ אך שם רק אם קיבל המעות וכאן הוא סובר דתחול עליו הקדושה מיד ובאמת לא כן הוא וכע' הא דתוס' גיטין ד' ל"ט ע"ב וברש"י שם גבי מצוה לקים דברי המת וע"ש דף ל"ד ע"א גבי אטו לבטולי גיטא קמכוין דרק לקיומא תנאה קמכוין וע' תוס' ב"ב דף קע"ה ע"א ד"ה ורב ותוס' ערכין דף כ"ב ע"א ד"ה ואין ע"ש אך בירושלמי גיטין פ"ו ה"ז מבואר להיפך גבי הא דגניבא דאף אם נתכוין לשם חוב מ"מ יש בו ג"כ משום מתנת שכ"מ וע' בהשג' בהל' פסוה"מ פ"ה ה"ז לחלק בין היכא דנותן בעבור חוב דאז מה שאין צריך הוי חולין ובין היכא שנותן עבור נדבה דאז גם מה שאין צריך הוי נדבה וכעין זה כ' התוס' כתובות דף נ"ד ע"ב ד"ה ולעוברת והנה ע' הל' אישות פכ"ד ה"ו גבי מי שזנתה תחת בעלה דהטעם דאין לה כתובה משום דהיא גרמה על עצמה ליאסר על בעלה ואף דהא מבואר בסוטה דף כ"ה ע"א דגם חייבי לאוין אם זנתה הפסידה כתובתה אף דבל"ז אסורה לבעלה וע"ש ברש"י דף כ"ד ע"א במשנה דלא עדיפא מכשרה אף דהוא כתב לה וע' במלחמות פ"ג דכתובות גבי חרשת וסוטה דאם כתב לה כתובה אין לה טענת בתולים גם באמת הא שייך כאן לאמר יצרה אנסה כמו בהא דכתובות דף נ"ג ע"א ודף נ"ד ע"א ועל בעלה הא בל"ז אסורה. אך י"ל דהא דא"ל כתובה הוי משום עוברת על דת וע' כתובות נ"ב ע"א מחלוקת דאביי ורבא גבי שבויה ובב"ק דף קי"ז ע"א גבי מיקלי קליה ובירושלמי דגטין פ"ה ה"ב גבי ראובן שמכר לשמעון באחריות ואזיל שמעון ונתנה ללוי במתנה ובא הנגזל וטרפה מלוי אם צריך לשלם לשמעון ואמר שם דצריך לשלם לו משום דרוצה שיחזיק לו טובה משמע שבל"ז א"צ לשלם לו וע' זבחים דף צ"ט ודף ק"י ומנחות דף נ"ז ע"א ותוס' ב"ק דף ע"ו ע"ב גבי ב' פסולים ע"ש. וזהו ג"כ כונת הגמ' דב"מ דף ע"ח ע"ב דגבי מעות פורים אמרינן דאדעתא דפורים יהבה ליה אדעתא דמידי אחרינא לא יהבה לו וגבי ליקח לו חלוק לא אמרינן זה והטעם כך דגבי פורים כיון דמחויב ליתן אמרינן דלא נתן רק לזה משא"כ גבי חלוק דשם אין מוטל עליו הדבר בגדר חיוב אמרינן דלא איכפת ליה רק דאסור משום דמעביר על דעת בעה"ב לר"מ ובאמת זה ג"כ טעם הא דכתובות דף ס"ט ע"ב במחלוקת דר"מ ור"י גבי המשליש מעות משום דר"מ לשיטתו דהמעביר על דעת בעה"ב נקרא גזלן ואף דכעת נסתלק מהם וכן הטעם דמצוה לקים דברי המת הוא ג"כ משום דאף דכעת אין הנכסים שלו כמש"כ רש"י בכתובות דף פ"ו ע"ב ובגטין דף ט' ע"ב מ"מ כיון שע"י באו להם הנכסים צריכין לקים את דבריו וכמש"כ התוס' גטין דף י"ג ע"א ד"ה והא ור"מ לשיטתו הנ"ל בב"מ. אך באמת זה תליא בהני שיטות דכתובות דף ס"ח ע"ב בדברי הרי"ף ז"ל בשם רב האי גאון גבי האומר אל יתפרנסו בנותי מנכסי וכן הא דשם דף ס"ט ע"א אי הוי בע"ח דאבא או דאחין וא"כ י"ל דר"י ס"ל דבע"ח דאבא וא"כ לא שייך גדר בעה"ב וא"צ לקים את דבריו אבל בכ"מ ס"ל לר"י מצוה לקים דה"מ ודלא כמש"כ התוס' בכ"מ וע' ב"ב דף קמ"ג ע"ב בהג"י ולסלוקי לברתי מעישור נכסי: