המחרים את המעשר וכו'. כן מבואר בתוספ' פ"א דתמורה ומשום דס"ל דמע"ב אף דהוא לבעלים מ"מ הוה ממון גבוה אף לאחר שחיטה בתם ומחיים גם בעצמות ועורו יש בהם קדושה ונ"מ דלא חל הך דזבחים ד' ק"ג גבי לבה"ב אף אעור ועיין בירושלמי פ"א דמעש"ש ה"ב דבעי שם אם יכול לקדש בו אשה מחיים מה שיהיה לו לאחר שחיטה ור"ל אתם ונ"מ לעורו ועצמות ועיין בתוספ' קדושין פ"ב דמבואר דבבשרה לא הוה קדושין ובעצמות הוה קדושין וע"כ בתם וגם נ"מ בט' של מעשר אם קרא עשירי דקדיש אם הוא בגדר מע"ב או בגדר שלמים כמו י"א ונ"מ אם חל על בע"מ קבוע עיין בתמורה ד' י"ג ע"ב דגם י"א לא חל על בע"מ ע"ש ונגאל ע"ש וט' מאי ועיין בת"כ פ' ויקרא פ' י"ג פ' ט"ז דממעט מן הך הבקר למעט ט' מהקרבה ולא כהך דתמורה ד' כ"א מן העשירי וזה ר"ל אם הוה בגדר מעשר או שלמים ועיין בכורות ד' ס' ע"ב דזה ג"כ כמו תמורה ונזיר ד' ל"ב ע"ש: