המקדיש בהמה כו'. קרבן אחר כמותה כו'. הנה רבינו דיק לשון כמותה וע' מנחות דף ק"ח ע"ב ובדברי רבינו בהל' מעה"ק פט"ז ה"ו ז'. אך י"ל כך דהנה אם הקדיש סתם בהמה למזבח מה ר"ל איזה קרבן הוא ע' תוס' תמורה דף כ' ע"א ד"ה ור"י דסתם הקדש לעולה וע' רש"י זבחים דף ק"ג ע"א ד"ה ונקבות אך שם שאני משום דאמר רק הקדש אבל אם אמר למזבח לא וע' מנחות דף ק"ו ע"ב דסתם עלי למזבח הוא לבונה ובתוספתא תמורה פ"ג משמע דתנאי ב"ד דהמתנדב סתם למזבח יהא שלמים ע"ש וע' בירושלמי פ"ז דשקלים גבי תנאי ב"ד על האובדות דיקרבו עולות וע"ש בפהמ"ש וא"כ לפ"ז אם התנדב סתם ואח"כ פירש ונעשה בע"מ ופדה אי זה הוה כמו הא דמנחות דף ק"ב כאשר נדרת ולא כאשר הפרשת אך כאן ל"ד די"ל דחל על הדבר הקדוש הקרבן וא"י לשנות וע' במנחות דף ק"א ובהל' שגגות פ"י ה"י ובתוס' נזיר דף כ"ז וזבחים דף ס"ז אם גם בשאר קרבנות שייך דינא דר"ח דאין הקינין כו'. וקמ"ל רבינו כאן דנקבע הקרבן במה שפירש אח"כ וצריך להביא בהדמים דוקא כזה הקרבן וע' רש"י בכורות דף י"ד ע"ב ד"ה אמר רבא דרוב המתנדבים הם עולות וע' ב"מ דף ע"ח ע"ב גבי חלוק לא יקח בו טלית משום חשדא וה"נ י"ל כן. וגם נ"מ אם נסתאב בעזרה או קודם דאז שוב פקעי רשותו ממנו וא"י לשנותה וע' רש"י מנחות דף ק"ח ע"ב ד"ה זה ובערכין דף כ' ע"ב ובמעילה דף י"ט ע"א: