בד"א בישראל כו' אבל. כ"כ די"ל דהכהן ולוי בערים שלהם א"צ ליתן נ' סלע משום דלא קדיש קדושת הגוף כמו גבי ישראל וע' לקמן פ"ו ה"ו ז' והנה שם לא ביאר רבינו אם צריך דוקא שהכהנים יתנו דמיה וכן אם הקדיש הלוקח מכהן אי צריך דוקא שאחר יגאלנה וע' בגמ' כאן דף כ"ו ע"א דשם נקט וגאלה אחר גם כה"ג אך רבינו לשיטתו בהכ"ו דא"צ לפדותה מיד הקדש גבי שדה מקנה אך לרש"י ולפמש"כ לעיל דהטעם משום ממון הקדש לא משום איסור י"ל דהכהן צריך לשלם מעות ליד הגואל כיון דעי"ז הוא נפטר מלשלם להקדש והנה עי' בתרומות פ"ז מ"ג גבי המאכיל את עבדיו דצריך לשלם קרן ואם אח"כ נשתחרר העבד מבואר בירושלמי דצריך העבד לשלם קרן וחומש אם נימא דכיון דהאדון שילם הקרן דהיינו משום גזל וכאן לא שייך לומר דצריך לשלם דמי סעודתן כמבואר שם פרק ו' מ"ג משום דשם מחויב הוא ליתן להם סעודה וכאן כיון דפסקינן דיכול הרב לאמר לעבד עשה עמי ואיני זנך ואף דעדיין לא אמר מכל מקום הוה כמו דאמרינן בעירובין דף ס"ה ע"ב היכא דמצי לסלק ליה וע' ב"מ דף צ"ב ע"ב וע' תוספות כתובות דף פ"ו ע"א ד"ה אמר דאף דמצי למימר מ"מ כ"ז שלא אמר לא ע"ש וע' תוס' שם דף צ"ח ע"ב ד"ה הכל גבי פועל משום דמצי הדר ביה אך מ"מ י"ל דזה הוה כמו הא דירושלמי שם גבי גזל תרומה מאבי אמו כהן אי צריך לשלם הקרן או די בהפרשה ועי' בדברי רבינו בהלכות תרומות פ"י הכ"ב ושם הארכתי בזה וה"נ י"ל דכיון שכבר שלם הקרן הוה כמו שלו לענ"ז ועי' גיטין דף נ"ט ע"ב גבי גידל דכ' שם רש"י דהטעם משום דבעלים הראשונים לא נפטרו בנתינתו משמע דאם היו נפטרים היו צריכים לשלם וע' במש"כ רבינו פרק ח' מהלכות עבדים הט"ו דאם פדאו לשם בן חורין לא יטול מרבו כלום והוה כמו שהוא הפקיר המעות וה"נ י"ל כאן ונ"מ לפמש"כ לעיל די"ל דאם הכהן נוטל השדה מן ההקדש ונותן דמים הוה שלו לענין שדה אחוזה והא דאמרינן דלא הוה שדה אחוזה של כהנים רק אם אינו נותן דמים אך אם נימא דצריך ליתן דמים להפודה אין נ"מ וכמש"כ: