1
האומר שני כו'. דוקא כה"ג מבעי ליה כיון דאמר שני הוה כמו זא"ז כמבואר לקמן דף כ' ע"א וע' בגיטין דף מ"ב ע"א וקדושין דף ז' ע"ב גבי ב' חציך אבל אם אמר ערך אלו אז נותן על הכל בשוה ונידון בהשג יד שפיר כמבואר לעיל פ"א הי"ח וכן הוא בתוספתא פ"ב דכאן ע"ש והא דנקט הגמ' בבת אחת לא שאמר שיחל בב"א רק שאמרם כאחד ולכך לא הביא זה רבינו ועי' בנדרים דף ס"ט ע"ב גבי קים ובדברי רבינו שם ובמש"כ לעיל בהל' נזירות פ"ג ה"י דפליגי בזה הירושלמי וגמ' דילן דהירושלמי בפ"ג דנזיר ס"ל דזה הוה כמו נדר אחד וגמ' דילן לא ס"ל כך ע' שבועות דף כ"ז ע"ב בתוס' וע' בתוספתא דמאי פ"ז דאם אחד הפריש תרומות ומעשרות ואח"כ אמר השני שהוא ג"כ כן משמע שם דמותר לעשות כן ולא עבר על עשה המבואר בירושלמי דמאי שם ותוס' תמורה דף ד' ע"ש וכאן מותר לעשות כן אף דהדיבור פועל בב"א: