בכור בזמן הזה אין לו היתר אלא ע"י מום ואפילו אם ירצו הבעלים או הכהן לכונסו לכיפה עד שימות מעצמו אין רשאין אלא צריך הכהן לגדלו עד שיפול בו מום ואפי' כשיפול בו מום כגלוי וניכר לכל כגון שנקטעה ידו או רגלו וכיוצא בו אינו רשאי לשוחטו אלא ע"פ מומחה שיורה לו שהוא מום הראוי לישחט עליו ואם אין חכם מומחה ניתר ע"י ג' בני כנסת פירוש החכמים קצת ואינן בקיאין כ"כ וכתב ה"ר יונה האידנא דליכא מומחין אינו נשחט על ידי בני הכנסת אלא במומים מובהקים כגון נסמית עינו ונקטעה ידו וכיוצא בהם אבל דוקין שבעין %א וחורור ומים הקבועין וכיוצא בו לא וצרימת האזן נראה שהוא מום מובהק היכא דמינכר שפיר ונראה לעינים שהוא יותר מחגירת הציפורן וכיצד צרימת האזן שנפגמה בחסרון עד שתחגור בה הציפורן מן הסחוס פירוש התנוך ולא מן העור שבשפת האזן בין שנפגמה בידי אדם בין שנפגמה בידי שמים או שנסדקה סדק הניכר אע"פ שאינו חסר כלום וכן אם ניקב מלא כרשינא או שיבש כדי שתהא נפרך בציפורן אזן הגדי שהיא כפולה ונראה כשתים אם אינו אלא עצם אחד כגון שאין לו אלא תנוך אחד אלא שנכפל תנוך העליון ונתחבר למטה ונראית כשתים הוי מום ואם איני עצם אחד אלא התנוכים נבדלים למטה אינו מום אזנו אחת גדולה מחבירתה עד שניכר למראית העין שהיא גדולה מחבירתה הוי מום אבל אם אינו ניכר עד שימדדו אותו בידים אינו מום מושב עינו עגול כשל אדם הוי מום שדרך הבהמה להיות משוך עינו אחת גדולה כשל עגל והשנייה קטנה כשל אווז הוי מום אבל אם שתיהן גדולות או קטנות אינו מום ושאר מומי העין אינו מובהקין להתירו על ידן האידנא על כן אין רצוני להאריך בהן רחל שיש לה קרנים או עז שאין לה קרנים אינו מום היה לעז קרנים ונחתכו עם הבשר שבהם אם נעקרו בכח עד שנשאר במקומן כעין גומא הוי מום נחתכו בשוה ולא נשאר במקומן גומא אינו מום פיו דומה %ב לשל חזיר כזה ששפתו העליונה עודפת על התחתונה או שתהתונה עודפת על העליונה הוי מום ואפילו אם אינו חד כשל חזיר הוי מום ודוקא שיש באותו עודף עצם אבל אם אינו אלא בשר נוסף אינו מום פיו בלום פי' סתום שאינו יכול לפותחו אם מחמת העצם שהשפתים נפתחים יפה אלא שעצמות הלחיים נדבקים זה בזה הוי מום אבל אם אין השפתים נפתחים אלא כמו הלחיים אע"פ ששניהם אין נפתחין כדרכן אינו מום ניטל רוב לשונו הוי מום אפי' לא ניטל הרוב של כל הלשון אלא הרוב מהמקום שאינו דבוק למלקחים נפגם העצם שבפיו שהשינים קבועים בו הוי מום יש לו ג' ידים או שאין לו אלא אחד או שאחת מפרסות ידיו או רגליו עגולות כשל חמור אפי' הן סדוקות או שנשמט הירך ממקום חבורו ואפי' לא איעכול ניביה או שאחד מירכותיו קבוע במקום הכסל והשנייה למעלה ממנה או שירך אחד גדול מחבירו או שנשבר עצם היד או הרגל אפילו אינו חסר כלום ואפי' השבר קטן שאינו ניכר בו שנשבר אלא כשהוא מהלך או שנפגם עצם ידו או רגלו בכל אחת מאלו הוי מום פרסות ידיו צרות שאינן רחבות כדרכן אם מחמת הבשר צר והעצם מרחיב ויוצא לחוץ הוי מום ואם הבשר והעצם שוין ששניהן צרין מכדרכן אינו מום נטלו הטלפים עם הבשר שבהם הוי מום אין לו ביצים או שאין לו אלא אחת הוי מום אפילו יש לו שני כיסים וכן אם אין לו אלא כיס אחד הוי מום אע"פ שיש לו שני ביצים ואם יש לו שני כיסים ואין לו אלא ביצה אחת שוחטו מיד בחזקת שאין לו אלא ביצה אחת וא"צ למשמש בו לראות אם יש לו עוד אחרת ואפי' אם לאחר שחיטה נמצאת לו דבוקה בכסלים הוי מום כיון שאינו במקומו והרמב"ם כתב אם לא משמשו תחילה ואח"כ נמצאו בכסלים יקבר והרמב"ן ז"ל כתב מסברא ראשונה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ביצה אחת גדולה מחבירתה אינו מום נחלק הזנב לשנים עד העצם הוי מום וכן אם יש בו בשר נוסף כגודל בין חוליא לחוליא זנב העגל שהוא קצר ואינו מגיע לפרק העליון שמחבר הארכובה לשוק הוי מום זנב הגדי שהוא עגול כשל חזיר הוי מום ואפי' אם הוא עב כדרכו ואם הוא קצר ואין לו אלא חוליא אחת הוי מום יש לו שתים אינו מום ובטלה יש לו שתים מום שלש אינו מום יבלת שיש בה עצם בכל מקום שתהיה בין בעין בין בכל מקום הוי מום ושאין בה עצם בכל הגוף אינו מום ואפי' יש בה שער ובעין אם יש בה שער הוי מום אין בה שער אינו מום כל אלו המומין מובהקין הן להתיר ע"י אפי' בזמה"ז: