כל אדם חייב ליתן צדקה אפי' עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו ומי שאינו רוצה ליתן או נותן פחות משראוי לו ליתן היו ב"ד כופין אותו עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדין לנכסיו ולוקחין ממנו מה שראוי וממשכנין עליו אפי' בערבי שבתות יתומים אין פוסקין עליהן צדקה אפי' לפדיון שבויים אפי' יש להם ממון הרבה אם פוסקין עליהם לכבוד כדי שיצא להם שם שפיר דמי גבאי צדקה אין מקבלין מן הנשים ומן העבדים אלא דבר מועט אבל לא דבר גדול שחזקתו גזול או גנוב משל אחרים וכמה הוא דבר מועט הכל לפי עושר הבעלים ועניותן וכתב א"א ז"ל בתשובה בד"א בסתמא דאמרינן מסתמא אין הבעל מקפיד על דבר מועט כזה אבל אם הבעל מוחה פשיטא שאין לה ליתן בלא רשותו והמקבל ממנו ה"ז גזל ואם השכירה מלמד לבנו אם ידע הבעל ושתק ודאי ניחא ליה במה שעשתה אבל אם מיחה לאלתר אין במעשיה כלום תניא בן שאוכל אצל אביו ועבד האוכל עם רבו נותן פרוסה לעני או לבנו של אוהבו ואינו חושש משום גזל שכך נהגו בעלי בתים אדם שוע (פירוש נדיב לב) שנותן צדקה יותר מהראוי לו או שמיצר לעצמו ונותן לגבאי כדי שלא יתבייש אסור לתובעו ולגבות ממנו צדקה והגבאי שמכלימו ושואל ממנו עתיד ליפרע ממנו שנא' ופקדתי על כל לוחציו ואמרו חכמים אלו גבאי צדקה: