Tosefta Sotah 7:14

שבועות העדות והדיינים [נאמרה] בכל לשון [ששומעים] ואמרו לו אמן הרי אלו חייבין שבועת הדיינין [באיזה צד] הרי מי שנתחייב שבועה לחבירו אומרין לו הוי יודע שכל העולם כלו נזדעזע [ביום שנאמר] (שמות כ׳:ז׳) לא תשא את שם ה' אלהיך [וגו' כל] עבירות שבתורה כתוב בהן ונקה [וזו כתוב בה] לא ינקה [כל] עבירות שבתורה נפרעין ממנו וזו ממנו [ומכל העולם ויהא עון העולם כולו תלוי בו שנאמר (הושע ד׳:ג׳) אלה וכחש וגו' על כן תאבל הארץ כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וזו ממנו ומקרוביו] שנאמר (קהלת ה׳:ה׳) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואין בשרו אלא קרובו שנאמר (ישעיהו נח) ומבשרך אל תתעלם [כל] עבירות שבתורה תולין לו לשנים ושלשה דורות וזו לאלתר שנאמר (זכריה ה׳:ד׳) הוצאתיה נאם ה' צבאות הוצאתיה מיד ובאה אל בית הגנב זה [משביע לשקר ויודע שאין לו בידו] וגונב דעת הבריות ואל בית הנשבע בשמי לשקר כמשמעו [כל עבירות שבתורה בממונו זה בממונו ובגופו שנאמר] (שם) ולגר בתוך ביתו בא וראה דברים שאין האש [אוכלתן] שבועת שקר [מבלה] אותן. The oaths [imposed on] witnesses and judges may be spoken in any language that is heard, and [once] they respond "amen" to him, behold, they are liable in the oaths of the judges. How is this? Behold, whoever obligates his fellow in an oath, they say to him, "Beware that the whole world trembled on the day that it was said (Ex. 20:7), 'Do not take the name of the Lord your God [in vain].'" Every transgression that is [written] in the Torah, it is written as to them, "And cleanses" (Ex. 34:7). And this one, it is written as to it, "And does not cleanse" (ibid.). All the transgressions that are in the Torah, they punish him. And this one, they punish him and the whole world, and the sin of the entire world shall depend on it, as it is said (Hos. 4:2-4:3), "[False] swearing, etc.... On account of this, the earther is withered." Every transgression that is in the Torah, they punish him. And this one, him has close relatives, as it is said (Koh. 5:5), "Do not let your mouth bring your flesh (בְּשָׂרֶ֔ךָ) to sin." And "flesh" means only "close relatives," as it is said (Is. 58:7), "And do not ignore your own flesh (בְּשָׂרְךָ֖)." Every transgression that is in the Torah is suspended for him for two or three generations, but this one [is imposed] immediately, as it is said (Zech. 5:4, see JPS tr.), "I have sent it (i.e., the curse) forth, the word of the Lord of Hosts, [and it shall enter the house of the thief and the house of the one who swears falsely by My name]." "Sent it forth" -- immediately. "And it shall enter the house of the thief" -- this is one who swears falsely and knows that he does not have it in his hand, and deceives humanity. "And the house of one who swears falsely by My name" -- [it means] what it says. Every transgression that is in the Torah, [he is punished] with his money. This one, with his money and with his body, as it is said (ibid.), "and it shall lodge (וְלָ֙נֶה֙) inside their house." Come and see, things that the fire does not consume, a false oath destroys them.

אם אמר איני נשבע פוטרין אותו ואם אמר [נשבע אני] אומרים זה לזה (במדבר טז) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה. If he said, "I did not swear," they exempt him. And if he said, "I swore," this one says to that one (Num. 16:26, JPS tr.), "Pray, turn away from the tents of these wicked men."

[משביעין] אותו בשבועה האמורה בתורה שנאמר (בראשית כ״ד:ג׳) ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אומרין לו הוי יודע שלא על [תנאי שבלבך] אנו משביעין אותך אלא על [תנאי שבלבנו וכן] מצינו כשהשביע [משה] את [בני] ישראל [בערבות מואב] אמר להם [לא על תנאי שבלבבכם אני משביע אתכם אלא על תנאי שבלבבנו שנאמר] (דברים כ״ט:י״ד) ולא אתכם לבדכם וגו' כי את אשר ישנו פה [וגו'] אין לי אלא אתכם מנין לדורות הבאים אחריכם ולגרים שנתוספו עליכם תלמוד לומר [ולא אתכם לבדכם אלא] (שם) ואת אשר איננו פה עמנו היום [אין] לי אלא מצות [שנצטוו ישראל על הר סיני מנין לרבות מקרא מגילה] ת"ל (אסתר ט׳:כ״ז) קימו וקבלו וגו' ולא יעבור. They make him swear with the oath that is written in the Torah, as it is said (Gen. 24:3), "I will swear to you by the Lord, the God of the Heavens, and the God of the Earth." They say to him, "Know that we do not administer an oath to you based on a stipulation in your heart; rather, your oath is taken based on our understanding and on the understanding of the court" (Ned. 25a:2, Steinsaltz tr.). And thus we find that Moses imposed an oath on the Children of Israel in the wilderness of Moab. He said to them, "Not on a stipulation in your heart," as it is said (Deut. 29:14), "And not with you alone [do I make this covenant]."

ברכת הלל ושמע ותפלה נאמרין בכל לשון רבי אומר אומר אני שאין שמע נאמר אלא בלשון הקדש שנאמר (דברים ו׳:ו׳) והיו הדברים האלה וגו'. The blessing of the Hallel, the Shema, and the tefilah (i.e., the Amidah) may be recited in any language (cf. Sot. 7:1). Rebbi says, I say that the Shema may only be recited in the Holy tongue, as it is said (Deut. 6:6), "And these words, etc."

ברכת כהנים אלו בשעה שהכהנים אומרים על מעלות האולם הכל כשרין לעלות במעלות האולם בין תמימים בין בעלי מומין בין במשמר שלו בין במשמר שאינו שלו חוץ ממי שיש בו מום בפניו בידיו וברגליו [שלא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו] וכשם שנשיאות כפים במקדש כך נשיאות כפים בגבולין. The Priestly Blessing (see Sot. 7:2): These [are recited] at the time that the Kohanim stand (עומדין not אומרים ("say"), see Lieberman) on the steps of the Ulam (see Tamid 7:2). Everyone is fit to ascend the steps of the Ulam, whether they are unblemished, or whether they have a blemish, whether it is his shift, or whether it is not his shift, except for one who has a blemish on his face, on his hands, or on his feet, for were he to raise his hands [to perform the Priestly Blessing] the people would look at him. Just as the raising of the hands [is performed] in the Temple, so too is the raising of the hands [is performed] in the outlying areas.

מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר <בן> חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע מפקיעין אמר להם ר' יהושע מה חדוש היה בבית המדרש היום אמרו לו רבי תלמידך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אי אפשר [שלא יהא חדוש בבית המדרש] שבת של מי היתה אמרו לו של ר' אלעזר בן עזריה אמר להם [היכן] היתה הגדה אמרו לו (דברים לא) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אמר להם מה דרש בה אמרו לו כך דרש בה אם אנשים באו ללמוד נשים באו לשמוע טפלין למה [הן באין] כדי ליתן שכר למביאיהן ועוד אחרת דרש (דברים כו) את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה לישראל כשם שעשיתם אותי חטיבה אחת בעולם הזה אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם הבא. It so happened with Rabbi Yochanan ben Berokah and Rabbi Elazar ben Hisma, that they were traveling from Yavneh to Lod, [and they stopped] to pay a visit to Rabbi Yehoshua in Peki'in (בפקיעין not מפקיעין). Rabbi Yehoshua said to them, "What news do you have from the house of study today?" They said to him, "Rabbi, we are your students, and from your waters we drink." He said to them, "It is impossible that there nothing new was discussed in the house of study. Whose week was it (see Ber. 28a:13)?" They said to him, "Rabbi Elazar ben Azariah." He said to them, "What did he discuss?" They said to him, "[He discussed the commandment of Hakhel, to] 'Gather the people, the men, the women, and the little children'"(Deut. 31:10-12). He said to them, "What did he expound about it?" They said to him, "He expounded thus: If men came to learn [and] women came to listen, why did the little children come? In order to bestow a reward upon those who brought them. And another thing that he expounded (Dev. 26:17-18), 'You have declared today for Hashem [to be your God] ... [and] God has declared today for you [to be his treasured people].' The Holy One Blessed be He said to Israel, just as you have made me your only object of love in this world, so too I will make you my only object of love in the World to Come."

ועוד דרש (קוהלת י) דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים מה דרבן זה מכוין את הפרה להביא חיים לעולם אף דברי תורה [אינן אלא חיים לעולם] שנאמר (משלי ג׳:י״ח) עץ חיים היא אי מה דרבן זה מיטלטל יכול אף דברי תורה כן ת"ל [וכמסמרות נטועים או אינן חסירין ולא יתירין] ת"ל נטועים מה נטיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שנכנסין ויושבין אסופות ואומרים על טמא טמא ועל טהור טהור על טמא במקומו ועל טהור במקומו שמא יאמר אדם בדעתו הואיל וב"ש מטמאין וב"ה מטהרין איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר [למה] אני למד תורה מעתה [ת"ל דברים הדברים אלה הדברים כל הדברים נתנו מרועה אחד כלם אל אחד בראן פרנס אחד נתנן רבון כל המעשים ברוך הוא אמרן אף אתה עשה לבך חדרי חדרים והכניס בו דברי ב"ש ודברי ב"ה דברי המטמאין ודברי המטהרין] אמר להן אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו. And he (i.e., Rabbi Elazar ben Azariah) also expounded (Ecclesiastes 12:11) "The sayings of the wise are like goads, like nails fixed in prodding sticks. They were given by one Shepherd." Just as the goad directs the cow so as to bring life to the world, so too words of Torah are only life for the world, as it is said, “It is a tree of life . . .” [Proverbs 3:18]. Or, just as the goad is movable, might it be so for words of Torah? Scripture says, “And like nails firmly planted.” [Or, might (words of Torah like nails) neither diminish nor increase? Scripture says, “firmly planted.”] Just as a plant flourishes and grows, so too words of Torah flourish and grow. 'Masters of Assemblies' these are students of the wise that enter into multiple assemblies and declare what is impure [to be] impure, and what is pure [to be] pure; what is impure [to be] in its place and what is pure [to be] in its place. Perhaps it will arise in one's mind that since Beit Shammai [declares] impure and Beit Hillel [declares] pure, so-and-so prohibits and so-and-so permits, [Why] should I henceforth study Torah? Scripture teaches "words" "the words" "these are the words" [see Exodus 19:6-7] all of these words were given by "one Shepherd" [Ecclesiastes 12:11]. One God created them, one Benefactor gave them, the Master of all deeds, blessed be He, said them. Now make for your heart chambers within chambers and bring into it the words of Beit Shammai and the words of Beit Hillel, the words of those who declare impure and the words of those who declare pure. [After hearing what had been expounded in the house of study, Rabbi Yehoshua] said, "There is no generation that [can be considered] orphaned, if Rabbi Elazar ben Azariah dwells in its midst."

בימה של עץ היו עושין לו בעזרה [ויושב] עליה ר' אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר (נחמיה ח׳:ג׳) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום וגו' ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לו לדבר וגו' ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם וגו' ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן וגו' ואומר (דברי הימים ב כ״ג:י״ג) ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצוצרות. אותו היום כהנים [עומדים] בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם [תוקעין] ומריעין ותוקעין כל כהן שאין בידו חצוצרות אומרין דומה זה שאין כהן [הוא] שכר גדול היה לאנשי ירושלים שמשכירין חצוצרות בדינר זהב בו ביום ראה ר' טרפון חיגר עומד ומתריע בחצוצרות משם אמרו חיגר תוקע במקדש [משם ר' נתן אמרו נתחייבו ישראל כליה שחנפו] לאגריפס המלך. The wooden platform [erected for the portion read by the king (Sot. 7:8)], they would make in the Temple Courtyard and he sits on it. Rabbi Eliezer ben Yaakov says, on the Temple Mount, as it is said (Neh. 8:3-6), "He read it facing the plaza that was in front of the Water Gate, from early morning until midday, etc. And Ezra the scribe stood on a wooden toward that they made him for that purpose, etc. And Ezra opened the scroll in the sight of all the people, etc. And Ezra blessed the Lord, the great God, and all the people answered, 'Amen, Amen', etc." And it says (2 Chron. 23:13), "And [Athaliah] looked, and there was the king standing on his platform at the entrance, and the officers and the trumpeters [by the king]." That same day, the Kohanim stand at the gates and at the breaches (Mid. 2:3), with golden trumpets in their hands. They blow tekiah, and teruah, and tekiah. [As for] any priest without a trumpet in his hand, they would say, "This one is like someone who is not a priest." There would be a great [financial] reward for the people of Jerusalem, who would hire out trumpets for a golden dinar. That same day, Rabbi Tarfon saw a lame man (=חיגר (see Hag. 1:1)) blow teruah on the trumpet, and from that they said that a lame man can blow [the trumpet] in the Temple. § In the name of (משום) Rabbi Natan they said, "Israel was liable for the destruction, for they defiled themselves for Agrippas the King" (see Sot. 7:8).

קורא מתחלה (דברים א׳:א׳) אלה הדברים עד שמע והיה אם שמוע תשמעו עשר תעשר וכי תכלה לעשר רבי אומר לא היה צריך להתחיל מראש הספר אלא שמע והיה אם שמוע [תשמעו] עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה ודרשיות נדרשות בה וגו' עד סוף (דברים כ׳:ד׳) כי ה' אלהיכם ההולך עמכם זה השם שנתון בארון שנאמר (במדבר ל״א:ו׳) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס מגיד שפינחס משוח מלחמה וכלי הקדש זה הארון שנאמר (במדבר ד׳:כ׳) ולא יבאו לראות כבלע וגו' וי"א אלו בגדי כהונה שנאמר (שמות כ״ט:כ״ט) ובגדי הקדש וגו' ר' יהודה בן לקיש אומר שני ארונות היו אחד שיוצא עמהן למלחמה ואחד ששרוי עמהן במחנה זה שיוצא עמהן למלחמה היה בו ס"ת שנאמר (במדבר י׳:ל״ג) וארון ברית ה' נוסע לפניהם וגו' וזה ששרוי [עמהן] במחנה זה שהיה בו שברי לוחות שנא' (במדבר י״ד:מ״ד) וארון ברית ה' ומשה לא משו מן המחנה. [With respect to the portion read by the king,] he reads from the beginning [of Deuteronomy], "These are the words..." (Deut. 1:1) until [the passages beginning with] "Shema" (Deut. 6:4), "And it will come to pass if you listen" (Deut. 11:13), "Tithings you shall tithe" (Deut. 14:22), [and] "When you have finished tithing" (Deut. 26:12). Rebbi says, he did not need to begin from the beginning of the book, rather, "Shema," "And it will come to pass if you listen," "Tithings you shall tithe," "When you have finished tithing," and the parashah of the king until its conclusion (Deut. 17:8-20). And the expositors expounded upon it [midrashically], and continued until the end [of the parashah]." "For the Lord your God is the one who goes out with you" (Deut. 20:4) -- that is the name that was given in the Ark, as it is said (Num. 31:6), "And Moses sent them out, a thousand per tribe, to wage war, them and Pinchas [son of Elazar the Priest of the army, and holy vessels and trumpets for sounding the blasts in his hand.]" It says that Pinchas was anointed for the war, and "the holy vessels" -- this is the Ark, as it says (Num. 4:20), "And they shall not see the covering [of the Holy, or they will die.]" And there are those who say that these are the priestly garments, as it is said (Ex. 29:29), "And the holy garments [that are Aaron's shall be for his sons after him]." Rabbi Yehuda ben Lakish says, there were two Arks: one that went out with them to war, and one one that remained with them in the camp. This that went out with them to war had in it the Torah scroll, as it is said (Num. 10:33), "And the Ark of the Covenant of God journeyed before them, etc." And this that remained with them in the camp, this is what had the broken tablets in it, as it is said (Num. 14:44), "And the Ark of the Covenant of God and Moses did not depart from the camp."

פעמים יוצא ומדבר עמהם א' בספר וא' במערכי המלחמה שבספר [מהו] אומר ילך וישמע דברי כהן במערכי מלחמה מה הוא אומר (דברים כ׳:ה׳) מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו נפל [ביתו] ובנאו ה"ז חוזר ר' יהודה אומר אם חדש בו דבר חוזר ואם לאו אין חוזר ר"א אומר אנשי שרון לא היו חוזרין לבתיהן מפני [שמחדשין] אותן פעם אחת בשבוע. Twice he goes out and speaks with them: Once at the border, and once about the regulations of war. That which is on the border, what does he say? "Go forth and hearken to the words of the [anointed] priest." That which is about the regulations of war, what does he say (Deut. 20:5)? "Who is the man who has built a new house and did not inaugurate it? Let him go forth and return to his home." [If] his house it fell down and he built it [again], behold, that one returns. Rabbi Yehuda says, if he added anything new to it, he returns, and if not, he does not return. Rabbi Eliezer says, the people of Sharon did not have to return to their homes because they renovate them one time every sabbatical cycle.

(דברים כ׳:ו׳) ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישוב לביתו אחד הנוטע את הכרם ואחד חמשה אילני מאכל מחמשת המינין אפילו בחמש עיירות ה"ז חוזר ר' אליעזר בן יעקב אומר אין לי במשמע אלא כרם. (Deut. 20:6) "And who is the man who planted a vineyard and has not deconsecrated it? Let him go forth and return to his home." It is the same whether one plants a vineyard or whether one plants five fruit trees of five different species, even in five different towns -- behold, this one returns [to his home]. Rabbi Eliezer ben Yaakov says, I don't derive anything but a vineyard from that verse.

(דברים כ׳:ז׳) ומי האיש אשר ארש אשה אחד [מארס] ואחד [מייבם] אפילו שומרת יבם לחמשה אחין ואפי' חמשה אחין ששמעו שמת אחיהם במלחמה כולן חוזרין ובאין אין לי אלא בנה ביתו ולא חנכו נטע כרם ולא חללו ארס אשה ולא לקחה בנה בית וחנכו ולא שהה שנים עשר חדש נטע כרם וחללו ולא שהה שנים עשר חדש ארס אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חדש מנין שאין זזין ממקומן ת"ל (דברים כ״ד:ה׳) כי יקח איש אשה חדשה דבר זה בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה זה מיוחד שארס אשה ולקחה ולא שהה י"ב חדש שאין [זזין ממקומן] אף כולן כן. (Deut. 20:7) "And who is the man who has betrothed a woman?" It is the same whether one betroths or whether one performs yibbum, even one there is a widow waiting for a yavam among five brothers, and even if there are five brothers who heard that their brother died are at war, all of them return and come. § [Thus far,] I have only derived that one who built his house and did not inaugurate it, planted a vineyard and did not deconsecrate it, betrothed a woman but did not take her [as a wife]. [If one] built a house and inaugurated it but twelve months did not pass, planted a vineyard and deconsecrated it but twelve months did not pass, [or] betrothed a woman and took her [as a wife] twelve months did not pass, from where is it derived that they do not move from their place? The verse states (Deut. 24:5), "When a man takes a new wife." This matter was included in the general rule, so why was it specifically mentioned here? In order to make a comparison with it: Just as this betokens that [as to] one who betrothed a woman and took her and twelve months did not pass, that he does not move from his place, so too that is the case with all of them.

[כי] למדה תורה דרך ארץ [נתמנתה לאדם פרנס] יקח [לו] בית חזר [נתמנתה] לו יקח לו שדה חזר [נתמנתה] יקח לו אשה שנאמר (דברים כ׳:ז׳) מי האיש אשר בנה ומי האיש אשר נטע ומי האיש אשר ארש [אשה] וכן שלמה אמר בחכמתו (משלי כ״ד:כ״ז) הכן בחוץ מלאכתך וגו' הכן בחוץ מלאכתך זה בית ועתדה בשדה זה שדה אחר ובנית ביתך זו אשה. ד"א הכן בחוץ מלאכתך זו מקרא ועתדה בשדה לך [אלו] משנה אחר ובנית ביתך זה מדרש. ד"א הכן בחוץ מלאכתך [זה משנה] ועתדה בשדה לך זה מדרש אחר ובנית ביתך אלו הלכות. ד"א הכן בחוץ מלאכתך זה מדרש ועתדה בשדה לך אלו הלכות אחר ובנית ביתך אלו אגדות. ד"א הכן בחוץ מלאכתך אלו הלכות ועתדה בשדה לך אלו אגדות אחר ובנית ביתך זו תלמוד ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הכן בחוץ מלאכתך [זה תלמוד] ועתדה בשדה לך [זה מעשה הטוב] אחר ובנית ביתך בא דרוש [וטול שכר]. For thus the Torah teaches the way of the world: When a man is given a livelihood, he acquires for himself a house. If he is again given [means], he acquires for himself a field. If he is yet again given [means], he acquires for himself a wife, as it is said (Deut. 20:5-7), "Who is the man who has built ... and who is the man who has planted ... and who is the man who has betrothed a wife." And so too Solomon said with his wisdom (Prov. 24:27), "Prepare your work outside, [Get ready what you have in the field, Then build yourself a home]." "Prepare your work outside" -- that is a house. "Get ready what you have in the field" -- that is a field. "Then build yourself a home" -- that is a wife. Another version: "Prepare your work outside" -- that is Scripture. "Get ready what you have in the field" -- that is Mishnah. "Then build yourself a home" -- that is Midrash. Another version: "Prepare your work outside" -- that is Mishnah. "Get ready what you have in the field" -- that is Midrash. "Then build yourself a home" -- that is Halachot. Another version: "Prepare your work outside" -- that is Midrash. "Get ready what you have in the field" -- that is Halachot. "Then build yourself a home" -- that is Aggadot. Another version: "Prepare your work outside" -- that is Halachot. "Get ready what you have in the field" -- that is Aggadot. "Then build yourself a home" -- that is Talmud. Rabbi Eliezer the son of Rabbi Yosei HaGalili says, "Prepare your work outside" -- that is Talmud. "Get ready what you have in the field" -- that is good deeds. "Then build yourself a home" -- come and expound it, and receive your reward.

יש יוצאין וחוזרין יוצאין ואין חוזרין ויש שאין יוצאין כל עיקר כל אלו שאמרו יוצאין וחוזרין נותנין [פסי] העיר ומספקין מים ומזון למלחמה ומתקנים את הדרכים ושאר כולן אין חוזרין כל אלו שאמרו אין יוצאין כל עיקר הבונה בית וחנכו ולא שהה שנים עשר חדש נטע כרם וחללו ולא שהה שנים עשר חדש ארס אשה ולקחה ולא שהה שנים עשר חדש הללו אין נותנין פסי העיר ואין מספקין מים ומזון למלחמה ואין מתקנים את הדרכים ר' יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה אבל מלחמת חובה הכל יוצא אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה. There are those who go out and return, who go out and do not return, and there are those who do not go out at all. All those about whom they said "They go out and return," they pay city taxes, and they provide water and food for the battle, and they repair the roads. All the rest are those who do not return. All those about whom they said "They do not go out at all": [If] he builds a house and inaugurates it but twelve months did not pass, he planted a vineyard and deconsecrated it but twelve months did not pass, [or] he betrothed a woman and took her [as a wife] but twelve months did not pass, these do not pay city taxes, and they do not provide water and food for the battle, and they do not repair the roads. Rabbi Yehuda would designate an optional war as a "war of mitzvah," but for an obligatory war, everyone goes out, even a bridegroom from his chamber and a bride from her wedding canopy.