ר' יוסה בי ר' יהודה ור' לעזר בי ר' שמעון או' הפר נדרים מעת לעת. כיצד, היו על אשתו חמשה נדרים, או שהיו לו חמש נשים ונדרו כולן, ואמ' מופר, כולן מופרין. מופר ליך, לא היפר אלא לה, נדר זה, לא היפר אלא אותו נדר. מה ראית שתידורי, אי איפשי שתידורי, אין זה נדר, לא אמ' כלום. מופר זה, מבוטל זה, הרי זה בטל. קיים ליך, יפה עשית, אף אני כמותיך, אם לא נדרת מדירך אני, אין יכול להפר.
אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב, בזמן שלא שמע, או ששמע והיפר, או ששמע ושתק, שמע והפר ומת בו ביום. אבל שמע ושתק, שמע וקיים, ומת ביום שלאחריו, אין יכול להפר. שמע בעלה ולא הפר לה, ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל, זהו שאמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב.
שמע אביה ולא הפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב, זהו שאמרו מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. שמע בעלה והפר לה, ולא הספיק אביה לשמוע עד שמת, הרי זו הפרה אסורה, שאין הבעל מיפר אלא בשותפות האב. שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת (ונתארסה לאחר), יחזור האב ויפר חלקו של בעלה. אמ' ר' נתן הן הן דברי בית שמאי, בית הלל או' אינו יכול להפר.
נערה המאורסה אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה. שמע האב והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת, ונתארסה אפי' לעשרה, זהו שאמרו אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה. שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת, ונתארסה לאחר, יחזור הבעל השיני ויפר חלקו של ראשון. אמ' ר' נתן הן הן דברי בית שמאי, בית הלל אומ' אין יכול להפר. במי דברים אמורים בזמן שגירשה בו ביום והחזירה בו ביום, או שגירשה בו ביום ונתארסה לאחר, אבל אם בגרה, ונשאת, או ששהת שנים עשר חדש, אין יכול להפר.
שומרת יבם, בין יבם אחד בין שני יבמין, ר' ליעזר או' יפר, ר' יהושע אומ' לאחד, ולא לשנים. [ר' עקיבא אומ' לא לאחד ולא לשנים]. אמ' ר' לעזר ומה אם אשה שאין לבה חלק עד שלא באת לרשותי, משבאת לרשותי ניגמרה לי, אשה שיש לי בה חלק עד שלא באת לרשותי, משבאת לרשותי אינו דין שנגמרה לי. אמ' לו ר' עקיבא, לא אם אמרת באשה שאין לי בה חלק עד שלא באת לרשותי משבאת לרשותי נגמרה לי, שכשם שאין לי בה חלק כך אין לאחרים בה חלק, תאמר באשה שיש לי בה חלק עד שלא באת לרשותי ומשבאת לרשותי נגמרה לי, שכשם שיש לי בה חלק כך יש לאחרים בה חלק. אמ' לו ר' יהושע, עקיבא, דבריך בין שני יבמין, מה אתה משיב על יבם אחד. אמ' לו כשם שלא חלקת לנו בין יבם אחד לבין שני יבמין, בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר, כך בנדרים ובשבועות לא תחלוק. אמ' לו הבל אילו הייתה בימי ר' לעזר בן ערך והשבת תשובה זו. אמ' לו ר' ליעזר מקוה יוכיח שמעלה את הטמאים מטומאתן ואינו מציל על הטהורים מלטמא. חזר ר' ליעזר ודנו דין אחר, ומה אם במקום שאין מפר נדרי עצמו (עד שלא ידור) משנדר (מיפר), הרי הוא מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור, מקום שמיפר נדרי אשתו משנדרה, אינו דין שיפיר נדרי אשתו עד שלא תדור. אמרו לו ומה למפר נדרי עצמו עד שלא ידור, שאם רצה להקים מקים, יפר נדרי אשתו עד שלא תדור, שאם רצה להקים אינו יכול.
דבר אחר אישה יקימנו ואישה יפרנו, את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר, לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר.
שור זה הקדש לכשאקחנו, בית זה הקדש לכשאקחנו, שור זה מכור לך לכשאקחנו, בית זה מכור לך לכשאקחנו, תנו גט לאשתי לכשאקדשנה, לא אמ' כלום. (שור זה מכור לי לרבות זה מכור לך דבריו קיימין). שור שאירש מאבא מכור לך, מה שתעלה מצודתי מכור לך, לא אמ' כלום. מה שאירש מאבא היום מכור לך, מה שתעלה מצודתי היום מכור לך, דבריו קיימין.