הרוצה לעשות שדהו שורות של תבואה ושורות של מנים הרבה, עושה שלשת תלמים מפולשין מראש שדה ועד סופה. ר' לעזר בי ר' שמעון ואבא יוסי בן חנן איש ואני או' דין ארך חמשים אמה. כמה רחבו, מלוא עול השרוני, דומה לעול של כרמים. תחלתו כשיעור הזה, אע"פ שאין סופו כשיעור הזה. היו לו שתי שדות, אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים, היה חורש ומכניס חטים בתוך שדה שעורים, או שעורים בתוך שדה חטים, מותר, מפני שחטים נראות בתוך שדה לחטים, ושעורים נראות בתוך שדה לשעורים.
ר' ליעזר בן יעקב או' אפי' חטה אחר חטה נכנסת לתוך שדה שעורים, או שעורה אחר שעורה נכנסת לתוך שדה חטין, מותר, מפני שחטים נראות לתוך בסוף שדה לחטין, ושעורים נראות בתוך שדה לשעורין.
היו לו שתי שורות, אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים, מותר לעשות ביניהן תלם להיות זורע אחת חטה ואחת שעור'. היתה חטה [אחת] מובלעת בתוך שדה שעורין, או שעורה אחת מובלעת בתוך שדה חטים, אסור.
היו לו שתי שדות, אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים, אין מותר לעשות ביניהן תלם של מין אחר. בפשתן מותר, מפני שרוצה לבדוק את שדהו, ובלבד שיהא תלם מפליש מראש שדה ועד ראשו. ר' ליעזר בי ר' שמעון ואבה יוסה בן חנן איש ואני אומ' דיו ארך חמשים אמה. ר' אומ' מותר אדם לעשות בתוך שדהו שורה של חרדל, חריע. כמה הוא ארך השורה, עשר אמות ומחצה.
אין מקיפין חרדל חריע אלא לחיסית בלבד דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומ' לכל מקיפין חרדל חריע חוץ מן התבואה. רבן שמעון בן גמליאל או' לערוגיות קטנות של ירק מקיפין אותן חרדל חריע. סומך שורשי אילן שיבשו, שהן גבוהין עשרה טפחי'. אילן שאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים, זורע תחתיו זרע, וסומך לו מין אחר מבחוץ.
היו משוכות מן הגדר שלשה טפחים, לא יפחות משלשה תלמים מפולשין, כדי שיהיו נראין כשורה. דרך היחיד, ודרך הרבים, וגדר שגבוה עשרה טפחים, אין עולה למדת רובע, נמוך מעשרה טפחים, עולה למדת בית רובע. כמה היא מידת בית רובע, עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה, מרובעות. ר' יוסה אומ' אפילו ארכה כשנים ברחבה.
עבודת ירק בירק אחר, ששה טפחים. רואין אותה כאילו היא טבלה מרובעת. אפי' אין שם אלא קלח אחד, נותנין לה עבודתה ששה טפחים, בין מן האמצע, ובין מן הצדדין. היו קלחין נוטין לארבע רוחותיה, הרי זה מותר, מפני שנראית כסוף שדה.
החרדל והפולין והשיפון, אע"פ שזרען לירק [אין] זורעין אותן בערוגה. פולין הגמלונין ופול המצרי בזמן שזרעו לזרע זורעין אותו בערוגה, לירק, אין זורעין אותו בערוגה אחת, ושאר ירקות שדה וירקות גנה, אע"פ שזרען לזרע, אין זורעין אותן בערוגה אחת.
מותר אדם לעשות בתוך שדהו תלמיות קטנות של טפח, טפח, וליתן לתוכן שלשה, שלשה מינין, אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. מותר אדם לעשות בתוך שדהו ערגיות קטנות של ששה, ששה טפחים וליתן לתוכן חמשה מינין, ארבע על ארבע רוחות ערוגה, ואחת באמצע. ומותר אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה שהיא עמוקה טפח וליתן לתוכה ארבעת מינין והופכן לארבע רוחותיה.
ומותר אדן לעשות בתוך שדהו תלם להיות נוטע קישואין ודלועין, אבטיחין ומלפפונות, ופול המצרי, והופכן אלה לצד זה ואלה לצד זה, ובלבד שלא יהא בינו לבין חבירו ששה טפחים.
הנוטע שתי שורות של קשואין, שתי שורות של דלועין, שתי שורות של אבטיחין, ושתי שורות של מלפפונות, ושתי שורות של פול המצרי, אפי' כל שדהו מותר.
קצר דברי שניהם, ר' ישמעאל או' עשר אמות, ר' עקיבא או' שמנה אמות. מעשה היה בכפר פגי והודה ר' נחמיה כדברי ר' ישמעאל.
שורה של דלועין בירק, כירק, ארך ששה טפחים ורוחב מלואו. אחד שורה של קישואין ואחד שורה של ירק אחד בתבואה, ארך עשר אמות ומחצה על רחב ששה טפחין. ושורה של ירק בירק, ארך ששה טפחים ורחבו מלואו. של דלועין בירק, בין שורה לחברתה שתים עשרה אמה, וכן בתבואה. של תבואה בירק אחר, ארך מראש השדה ועד ראשו על רחב שלשת תלמיים של פתיח. של ירק בירק אחר, בין שורה לחבירתה ששה טפחים, ושל תבואה על רחב שלשה תלמים של פתיח.
אחת שורה של קישואין, ואחת שורה של דלועין, ואחת שורה של אבטיחין, ואחת שורה של מלפפונות, ואחת שורה של פול המצרי, מקיים קלח אחד לזרע, וצריך לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים, ורחבה ארבעה.
גוי שהרכיב הפרסק על גבי עובש, אע"פ שאין רשיי לעשות כן, נוטל הימנו יחור ונוטע במקום אחר. הרכיב תרד על גבי ירבוז, אע"פ שאין ישראל רשיי לעשות כן, נוטל הימנו זרע וזורע במקום אחר.
ישראל שקיים כלאים בתוך שדהו, אין אחיו הכהנים נכנסין לתוכה, אלא רואין אותה בציון בית הקברות. אין עושין עם ישראל בכלאים, אבל עוקרין עמו כלאים, מפני שממעט את התפלה. אין עושין עם הגוי בכלאים. ובעיירות המובלעות, כגון בית ענה אימה וחברותיה, עושין עם הגוי בכלאים. כשם שהכלאים בארץ, כך הכלאים בחוצה לארץ.