17. העריות שאמרו, אינן כאשתו לכל דבר. אין להן כתובה וכו'. כל הברייתא בה"ג ד"ב, עמ' 279: עריות שאמרנו, אינה אשתו (כגי' כי"ע) לכל דבר וכו' (עד סוף ההלכה). וכע"ז בה"ג ד"ו סוף ה' עריות, נ"ח ע"א. וכן לעיל שם נ"ג ע"ג: והיכא דעבר ונסיב מן עריות דכתיבן באוריתא מפקינן לה מיניה בלא גט והוולד ממזר, ואין להכתובה. ועיין בהלכות קטנות שפרסם לוין בגנזי קדם ס"ד, עמ' 2, ובה"ג ד"ב, עמ' 259. והחידוש הוא שאעפ"י שהכיר בה, ופסק לה תוספת כתובה מחמת חיבתה,2עיין ירושלמי כתובות רפ"ה, בבלי שם ו"ו א', רש"י שם ק"א סע"א, ד"ה אבל תוספת. והרי אתנן אסרה תורה אפילו בא על אמו,3בבלי ב"ק ע' ב' ומקבילה. ועיין ספרי כי תצא פי' רס"א, עמ' 283. וחייב ליתן לה,4עיין שו"ת הריב"ש סוף סי' מ"ב ובהגהת הרמ"א אה"ע סוף סי' קע"ז וחו"מ סי' פ"ז סוף ס"ק כ"ה. מ"מ כיוון שכתב לה בתורת כתובה שתפרע בשעת גירושין, או מיתה, הואיל ואין לו בה קידושין ואינה אשתו כלל, אין לה כתובה ואפילו תוספת,5ואינה דומה לממאנת שיש לה תוספת, משום שלדעת שמואל אם יוצאה בגט יש לה כתובה, ויש כאן נישואין דרבנן, ולר' אליעזר באמת אין לה כלום אף לשמואל (עיין מ"ש להלן פי"ג ה"ג, שו' 11, ד"ה הממאנת באיש), מפני שאינו אשתו כלל. ועיין מ"ש בעל הפלאה בק"א סוף סי' ס"ז, ולפלא שלא השגיח בדברי התוספות כאן פ"ה ב', ד"ה ולר"ע. כדעת בעל ח"ד (נגד בעל חלקת מחוקק אה"ע ריש סי' קט"ז). ועיין מ"ש להלן כתובות פ"א, שו' 14, ד"ה ובירושלמי, שם, שו' 17–18, ד"ה ברם. ועיין מ"ש בס' עצי אלמוגים, רמ"א ע"ב ואילך.
17-18. אין להן כתובה, לא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות. וכ"ה בה"ג, עמ' 279 הנ"ל, ד"ו נ"ח ע"א. והלכה זו נשנית במשנתנו פ"י מ"א ובגיטין פ"ח מ"ה לעניין אשת איש, ופוסקת התוספתא שהדין הוא בכל העריות אפילו הכיר בהן (ואין כאן לא קנס ולא מקח טעות) ודינן כאילו כתב כתובה לזכר שאינו שייך בו נישואין כלל. ונקטו כאן מטבע קבוע,6ואפשר שפירות ובלאות לאו דווקא, עיין היטב בתוספות ובתוספ' הרא"ש פ"ה ב', ד"ה ולר"ע, ומ"ש בקרן אורה שם. עיין מ"ש על קבוצה זו (כתובה... בלאות) ר"א גולאק בתרביץ ש"ג ס"ג (תרצ"ב), עמ' 249 ואילך.7ויש להוסיף את הברייתא שבבבלי נדה י"ב ב'. ועיין מ"ש להלן בסמוך.
18-19. ולא בהפר נדריה. וכ"ה בה"ג הנ"ל. ועיין בפי' הרדב"ז על הר"מ פי"א מה' נדרים סה"ח (יקר תפארת, י"א סע"ג).
19. אין יורשה. וכ"ה בה"ג הנ"ל. ועיין במגיד משנה פ"ב מה' אישות ה"ד.
אין לו בה קידושין, ואין צריכה הימנו גט וכו'. כלומר, אפילו באשת איש, אחות אשתו ואשת אחיו מן האירוסין,8עיין ירושלמי פ"י ה"א, י' ע"ג, ע"ד, סוטה פ"א ה"ב, ט"ז ע"ד, בבלי כאן צ"ד ב', מס' ד"א רבה פ"א, הוצ' היגר, עמ' 267. שאין כאן לא משום קנס, ולא משום חשש אחר,9שלא גזרו אלא בנישאו, אבל לא בקידושין, עיין במשנתנו פ"י מ"ג, ובתוספות צ"ב ב', ד"ה נותן. עיין ר"מ פ"י מה' גירושין ה"ו ובלחם משנה שם. ובדרך ארץ רבה הנ"ל10לעיל, הע' 8. דייקו ואמרו: ובא עליהן וכו'. ובה"ג הנ"ל (בשתי הנוסחאות) חסרות המלים "אין לו בה קידושין", ושם: ואינה צריכה הימנו גט, היא פסולה והולד ממזר.
ובה' פסוקות הוצ' ששון, עמ' קמ"א: ואי קדיש חדא מן הני עריות לא תפסי בהי קידושי, ולא צריכה גיטא מיניה, ואם בא על אחת מהן הולד ממזיר ומשוה לה זונה ופסיל לה מן הכהונה ומן התרומה. וכ"ה בשאילתות סי' צ"ה. וניסחו ע"פ התוספתא כאן. ועיין בה"ג ה' עריות, ד"ו נ"ג סע"ד, ד"ב, עמ' 255.
ועיין בבלי גיטין מ"ה א' ובמקבילות ובשי"ק לירושלמי כתובות פי"א ה"ז, ד"ה שאם, ובמאירי שם, עמ' 461.