37-38. אוכלין ברגילה עד שיכלו אגוטרי. במשנתנו (פ"ט סמ"ה): אוכלין ברגילה (במשנה שבירושלמי ובכ"י פרמה: ברגילא) עד שיכלו סנריות16כ"ה בהוצ' לו, קויפמן, פרמה וערוך. ובמשנה שבירושלמי: סנדיות. וכ"ה במשנה ד' נפולי, בפיה"מ להר"מ ועוד. ובתו"כ בהר סוף פרש' ב' ה"ה, ק"ז ע"ג: סנדריות. אבל במיוחס להר"ש שם: סנדיות. מבקעת בית נטופה. ופירש הגאון (פיה"ג עוקצין פ"ג מ"ב, עמ' 143): הרגילה היא זרע של חלגלוגות וכו'. והוא ירק הזוחל על הארץ, רוגלית בניגוד לדלית, ושמו Portulaca oleracea (לעף פלורה ח"ג עמ' 71 ואילך), והוא גדל בבתי שלחין בשפילה (מגדיר לצמחי א"י עמ' 116), והן סנריות היא רגילה. ופירוש אגוטרי לא נתברר, וכנראה שהוא שם צמח, ונשמט כאן שם המקום שיכלו בו. ברם אם נניח שהברייתא שלנו מפרשת את משנתנו הנ"ל, עלינו לומר, שרגילה ואגוטרי ולופסין ואזניות (עיין להלן), כולם ממין אחד הם.17ושמא הושקע שם המקום במלה "ובגי" (כגי' כי"ו, עיין בשנו"ס), וצ"ל: אגוטרי ובגי. [ב]גליל העליון וכו'. ופשיטא שאין לפרש ובגי (=ובאגי) גליל וכו', כלומר, ובקעות גליל העליון, שהרי מלה זו זרה לספרות א"י. ואף לפי הגירסא שלפנינו, אפשר שיש כאן שם מקום, ואח"כ צ"ל [ב]גליל העליון.
38. עד שיכלו לופסי בית דגן וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. ובמקום זה הלופסין מאחרים ביותר, וממילא מותר לאכול את הרגילה שכבר כלתה הרבה זמן מן השדה על סמך הלופסין. ואף שם צמח זה לא נתברר לי.
39. אוזניות של שמעון אנא. וכ"ה בכי"ע (אזניות). ובד: אוזניו' של מען אנא. ויפה הגיה הר"ש קליין: של שמעונייא, והיא העיר סימוניה, שמרון,18יהושע י"ט, ט"ו, כמפורש בירושלמי מגילה פ"א ה"א, ע' סע"א: ושמרון. סימונייה. עיין בספרו ארץ הגליל עמ' 12 ועמ' 176 ואילך. ואזניות הן לדעת הראובני (לשוננו ש"ב, עמ' 39) Aristolochia Maurorum, הגדלות בשדה ופרחיהם כצורת אפרכסת האוזן.