28. עומק שבגליל כגון גנוסר וחברותיה. בירושלמי הנ"ל: כגון בקעת גינוסר וחברותיה. ובמשנתנו: ותחום טבריא והעמק. ובד"ח: העמק, וכ"ה בפיה"מ להר"מ כת"י. וגם לפי הגירסא שלפנינו פירושו כן.8עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1076 ואילך. וכן בפיה"מ להר"מ: והעמק והוא תחום טבריא. ובריבמ"ץ שם: ותחום טבריא הוא העמק, הוא בקעת גינוסר וחברותיה. ועיין גם במלא"ש. וביהושע (י"ט, ל"ה): רקת וכנרת. ובירושלמי מגילה (פ"א ה"א, ע' ע"א): רקת טיבריא. כנרת גיניסר. וכ"ה בבבלי שם ו' א'. ועיין מ"ש הר"ש קליין בספרו ארץ הגליל (ירושלים תש"ו) עמ' 151 ואילך.
29. אי זהו הר שבעבר הירדן וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"ט ה"ב, ל"ח ע"ד. וכבר הוכיח בכפו"פ פמ"ח הנ"ל מן התוספתא כאן שמדברים בעבר הירדן ממש, במזרח עבר הירדן, ותמה מכאן על שיטת הר"מ (בפיה"מ ובפ"ז מה' שמיטה ה"ט) שפירש את משנתנו בעבר הירדן מערבה. ועיין מ"ש בפאת השלחן סי' כ"ז ס"ק י' אות ט"ו.
כגון חרים וכגבור גדוד וחברותיה. בד: כגון חריס וכגבור גדור וחברותיו. ובכי"ע: כגון חרים וחברותיה. ובכפו"פ הנ"ל: כגון חרים ונוי וגדור וחברותיה. והנכון הוא בירושלמי הנ"ל: כגון הרי מכוור וגדור וכן כיוצא בהן. וכן להלן ר"ה פ"א הי"ז (בכי"ע פ"ב ה"ב): ר' שמעון בן אלעזר אומר אף בהרי מכמר וגדור וחברותיה.9כ"ה בכי"ל שם, עיין מ"ש בתס"ר ה"א, עמ' 214. וכ"ה בד, אלא ששם בטעות: ותבור (במקום: וגדור). ובירושלמי שם פ"ב ה"ב, נ"ח ע"א: תני בהרי מכוור וגדור. ועיין בבלי שם כ"ג ב' ובדק"ס עמ' 53 הע' ל'.10ועיין באהצו"י כאן, עמ' 88. והמקומות הללו בעבר הירדן נכבשו ע"י אלכסנדר ינאי,11עיין מ"ש ר"ש קליין בספדו עבר הירדן היהודי, עמ' 11 ואילך. ודינם כא"י וכמקומות שכבשום עולי בבל. ועיין מ"ש לעיל פ"ד שו' 13–14.
30. חשבון וכל עריה שבמישור וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. וכן בכפו"פ הנ"ל: שנאישוך, וצ"ל: שבמישור וכו'. והנכון בירושלמי הנ"ל: אשר במישור וכו', וכ"ז הוא המשך הפסוק ביהושע י"ג, י"ז. ועיין מ"ש לעיל פ"ד הערה 28.
31. כגון בית נמרה [רמתא] וחברותיה. כ"ה בד, בכי"ע ובכפו"פ הנ"ל (שם: רמתה). ובירושלמי: ובית הרן (=הרם) ובית נמרה וכן כיוצא בהן. והירושלמי מביא את הפסוק ביהושע י"ג, כ"ז: ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וכו', והוא מפרש שם: בית הרם, בית רמתה. בית נמרה. בית נמרין.12ועיין מ"ש קליין שם, עמ' 12 ואילך.
32. סימן להרים מילין13עיין מ"ש לעיל פ"ה שו' 6 על "מילין". וכו'. ירושלמי פ"ט ה"ב, ל"ח ע"ד, בבלי פסחים נ"ג א'. ורשב"ג נותן לנו כאן סימן מדעי להגדרת צורת שטח הארץ ע"פ הצמחים שהיא מגדלת. וכ"ז נפקא מינה גם להלכה, לעניין מקח וממכר (מידת הדין) ועוד, כמו שפירשו בירושלמי ובבבלי פסחים הנ"ל.14ועיין לעיל פ"ד שו' 67 ואילך. ואף שם נתן לנו רשב"ג סימן מדעי.