1
46. וכן לא יאמר אדם לעני וכו'. במשנתנו (פ"ח מ"ד): האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו מותר. לקט לי בו ירק היום שכרו אסור. ופירשו בירושלמי שברישא אינו נותן לו אלא שכר רגליו, והוא מלקט בשביל בעה"ב, והדמים שבידו הן היתר (עיין בבבלי ע"ז ס"ב ב'), אבל בסיפא הרי בעה"ב הזכיר מפורש "לקוט לי בו", והוא קונה ממנו את הירק, וממילא חלה קדושת שביעית על הדמים. והוסיפה התוספתא שכן הדין אף בלקט שכחה ופאה, אלא שבנידון זה התוצאות הן הפוכות, ואסור לשלם לעני כדי שילקוט בשביל בעה"ב לקט שכחה ופאה, שהרי בעה"ב עשיר הוא, אבל מותר לתת לעני מעות למפרע, ולקנות ממנו את חלקו לכשילקוט. והברייתא שלנו הובאה בירושלמי פ"ה ה"ד, ל"ח ע"א.