18. לא יהא מביא כלבים כופרין וכו'. כלומר, לא יקנה לכתחילה כלבים כפריים27קטנים וננסים שאינם מזיקין. עיין רש"י ב"ק פ' א'. ועיין להלן, עמ' 651, הע' 16. כדי למוכרן לגוי. וכתב בראבי"ה הנ"ל: "ונ"ל דה"ט משום דאסור לגדל כלבים כופרים וחולדות הסנאים, כדאיתא במרובה (פ' א'). ומדרבנן אסור לעשות בהם סחורה דלאו למלאכתו עומד, דחשו רבנן לתקלה, שמא ישהא אותם מפני ריוח שלו וכו' ". ופירש הרב שהברייתא שלנו היא כת"ק של ר' שמעון בן אלעזר בברייתא של ב"ק הנ"ל ותוספתא שם פ"ח הי"ז. ועיין להלן ע"ז פ"ב ה"ג, וקה"ר פ"ו, י"א, וערוך ערך דבר ב'.
ועיין בב"י טיו"ד סי' קי"ז ובכנה"ג שם ומ"ש על תוספתא זו בחקרי לב יו"ד שם סי' קמ"ב (ח"א רי"ט ע"ב), ועיי"ש בסי' קמ"א. ועכשיו שזכינו לאורם של כל דברי הראבי"ה אנו רואים שהוא פסק כר' יהודה במשנתנו (פ"ז מ"ד) שדווקא אם אומנותו בכך אסור, אבל אם יש לו אומנות אחרת מותר (ועיין באו"ז ח"א סי' ש"ל). ועיי"ש שהסתייע גם מפירוש הריבמ"ץ (פ"ז מ"ג) שכתב: "אסור לעשות בו סחורה. פירוש בקביעות". ופירש אליבא דהילכתא.
ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' ש"א ובמיוחסות סי' קע"ג הביא תוספתא זו, אבל דעתו לא נתבררה שם, עיין בכנה"ג ובחקרי לב הנ"ל. ובשו"ת יכין ובועז ח"ב סי' כ"ה פסק שמותר לעשות סחורה בקוף, והסיק בסוף התשובה: ובתוספות דשביעית התירו בהדיא חולדות וחתולין וקופין. ולפנינו מפורש להפך וצ"ע.
וקיפות. בכי"ע, בראבי"ה וברשב"א הנ"ל: וקופות, וכ"ה בתוספתא ב"ק וע"ז הנ"ל ובמדרש קה"ר הנ"ל. ובד: וקיפו', והשלימו: וקיפוד. וכן הגיה בכנה"ג (יו"ד סי' קי"ז, הגהות ב"י אות י"ב), והנכון כלפנינו.
19. ולישכר עליהן. בד: בטעות: ולירכ' (צ"ל: ולישכ', כלהלן) וכו'. ובד"ח: ולשכב. ובכי"ע, בראבי"ה כת"י (וכ"ה בשו"ת מהר"מ הנ"ל) ובשו"ת הרשב"א הנ"ל: ולשכור וכו', כלומר, להשתכר בהם. וכנראה שהתוספתא הדגישה שאסור למכרם לגוי כדי להשתכר בהם, אבל אם גבה אותם בחובו או שנזדמנו לו באופן אחר מותר למכרם (כמשנתנו פ"ז מ"ג) בשויים. ועיין להלן סה"י.
אבל מוריס וכו'. ופירשו הראבי"ה והרשב"א הנ"ל שהתירו בהם סחורה, מפני שאיסורן מדרבנן. והביאו את הירושלמי (פ"ז ה"ד, ל"ז ע"ג): ר' הושעיה נסב ויהיב בהדין מורייס. ומורייס הוא ציר שנותנין בו יין, ור' הושעי' היה לוקח אותו מן הגוים ומוכר אותו לגוים, אע"פ שהוא דבר האסור.28עיין במשנת ע"ז פ"ב מ"ד. ועיין ירושלמי תרומות פ"י ה"ג, מ"ז ע"א. וצ"ע.
וגבינת בית הומקי. בד ובשו"ת מהר"ם הנ"ל: בית הוניקי.29ואף בכי"ו אפשר עריין לראות כיצד נתחברה היו"ד עם הנו"ן, ויצאה מי"ם. ובכי"ע: וגבינה ובית היניקי. ובראבי"ה כת"י הנ"ל: וגבינות בית אוניקי. וברשב"א הנ"ל: וגבנת בית הניאקי. והכוונה לגבינה הבאה ממדינת ביתיניאה. ועיין במשנת ע"ז פ"ב מ"ד הנ"ל.
20. ולישכר עליהן. בד: ולישכ' (ובד"ח: ולשכב) וכו'. ובכי"ע, ראבי"ה, שו"ת מהר"ם ורשב"א הנ"ל: ולשכור עליהם. ועיין מ"ש לעיל שו' 19.