עיקר חרוב ועיקר האגה ועלי האוג וכו'. בס' האגור לר"ש ג'מע ערך ארן (סה"י לכבוד גרעץ עמ' 33): בתוס' שביעית עיקר החרוב ועיקר הגה ועיקר האוג וכו'. ובירושלמי (פ"ז רה"ב, ל"ז ע"ב): צבעין לבהמה מהו וכו'? עיקר הוורד (בכי"ר: הווה) ועיקר האגה ועיקר18כגי' האגור בתוספתא. אבל מכי"ר שם מוכח שהיתה לפניו הגירסא: ועלי. האוג אין בהן קדושת שביעית. ולדעת לעף (פלורה ה"ב עמ' 416) הנכון הוא: האגה, הגה, והוא היגי שבבבלי (היגי והיזמי),19עיין מ"ש הראובני הנ"ל (לעיל הע' 15), עמ' תרכ"ג. Alhagi Camelorum, "קוץ הגמל". ואוג הוא עץ הסומק שעושה פרי אדום וצובעים בו.20עיין פיה"מ להר"מ פאה פ"א מ"ה וריש דמאי. ועיין מ"ש לעף בפלורה ח"א, עמ' 201. והראובני הוכיח (סיני, ניסן-אייר תשי"ב, עמ' ק"ה ואילך) שהנכון הוא כפירוש הערוך והרמב"ם הנ"ל.
ובפירוש הרש"ס (ק"ה ע"א): עיקר האוג ועיקר הוורד גרסינן, והכי איתא בתוספתא וכו', אגא מין אילן הוא, ובתוספתא דעירובין פ"ג (הט"ז) נמי תניא עיקר החרוב עיקר האגא וכו'. עיין מ"ש בתס"ר ח"א עמ' 152.
14. והפרחבלין והאורז. וכ"ה בד. ובכי"ע: ופרח לבין והאורז. ובס' האגור הנ"ל (ערך ארן): ופרח שלו (צ"ל: ופרחוולן) והאירן (צ"ל: והאורן). ופי' רב דוסא גאון כי שמע מן הזקנים הראשונים כי הארן הוא אלכאן (צ"ל: אלבאן) בערבי (הוא עץ בשמים). ובירושלמי הנ"ל: בשמים מהו שיהא עליהן קדושת שביעית נישמעינה מן הדא הפרה לבן21עיין דב"ר פ"ו, ב'; הוצ' שלי, עמ' 103. והאורז22בכי"ר: והאורן (אלא שהנו"ן קצרה). ובנוסח הרש"ס: האודם. אין עליהן קדושת שביעית. ולא נתברר מהו פרחבלין (עיין לעף פלורה ח"ד עמ' 146), ואורן הוא עצי דפנא (עיין הנ"ל ח"ב עמ' 121).
אין להן ביעור וכו'. מלשון הירושלמי הנ"ל ("קדושת שביעית") מוכח שאין להם שביעית כלל. ועיין היטב ברמב"ן שבת פ"ט סע"ב וברא"ה (לפי החידושים המיוחסים להר"ן) שם צ' א' ד"ה והתנן. ובירושלמי אין לפרש כפירושם.