1
32. ילקט את החרובין. וכבר העירו בריבמ"ץ, ר"ש ורא"ש (פ"ז מ"ז) שהברייתא סותרת את משנתנו, ששנתה: חרובים חדשים שכבשן ביין ישן וכו' חייבין בבעור, ועיי"ש שנדחקו ליישב את הסתירה, ועיין בפיה"מ להר"מ. ובירושלמי ספ"ז: הכא את אמר ילקט את הוורד. וכה את אמר חייב בביעור. ושמא קושית הירושלמי היא מחרובין על וורד, שבוורד מלקט, ובחרובין חייב בבעור. ומתרץ: ר' אבהו בשם ר' יוחנן תרין תניין אינון. כלומר, הת"ק באמת אינו מחלק בין וורד ובין חרובין, כתוספתא שלנו, ודין החרובין נשנה במשנתנו ע"י תנא אחר שחולק גם על וורד.45ומ"ש בירושלמי אח"כ: א"ר זעירא יכיל אנא פתר וכו', חוזר לפרש את הרישא גרידא, ולפיכך חוזר ומזכיר: יכיל אנא פתר להון (צ"ל: להין, לאהן) וורד וכו'.