16-17. עיירות המותרות בתחום ניוי ונאסרו וכו'. וכן בכי"ע: בתחום נואי. וכן בד: בתחום גיתו, וצ"ל: ניבו. וכן בכפו"פ (פמ"ז עמ' תרל"ו): בתחום נוי ונאסרו. ואין להגיה. וכן יוצא ברור מן הירושלמי (דמאי פ"ב ה"א, כ"ב ע"ד): א"ר מנא32וכ"ה גם בכי"ר. וביריעות החברה לחקירת א"י ש"ו, עמ' 29, נעתק משם שלא בדיוק. הדא דאת אמר בראשונה אבל עכשיו יש [עיירות אחרות שהחזיקו בהם ישראל שהם אסורות. אילו עיירות אסורות בתחום]33כ"ה בכי"ר ובנוסח הרש"ס, ולפנינו נשמט בט"ס. סוסיתה34ובי סוסייתא. וכנראה שצ"ל: נבי וסוסייתא וכו', כלומר, הירושלמי רומז לברייתא שלנו, שהוא מביאה להלן שם, ומעתיק מקודם ה"י (שו' 20) שלהלן, עיין מש"ש. וכו', אלו עיירות שהיו35כ"ה בכי"ד, ולפנינו בטעות: שהן. מותרות בתחום נבי36כ"ה בכי"ל ובנוסה הרש"ס. ובכי"ר: נביא (אלא שהמלה בתחום חסרה שם בטעות), והיא נואי שלפנינו. ובירושלמי בדפוסים בטעות: נכי. ואסרו אותן אח"כ מפני שנתיישבו בהן ישראל וקנו שם את השדות, עיין מ"ש לעיל, עמ' 313 שו' 35 ד"ה ברם. ועיין מ"ש להלן שו' 20, ומ"ש להלן כלאים פ"ב שו' 63 ד"ה כגון. ונאסרו (כ"ה בכי"ר), צור וצייר וכו'. והעיר נואי, נוה, נינוה, היא בבשן, עיין בגיאוגרפיה היסטורית של א"י של מיכאל אבי־יונה עמ' 153 ואילך.
17. כגון ציר וצייר. וכ"ה בד ובכי"ע. ובירושלמי הנ"ל: צור וצייר, ובכי"ר שם: צורן צייר (וצ"ל: צור וצייר). והיום צריא, לצפון מזרח נוה, וצייר היא אולי טרייא לדרומה של צור הנ"ל. (הר"ש קליין בספרו עבר הירדן היהודי עמ' 42. ועיין אבי־יונה הנ"ל).
וגשמי וזיזיון. וכ"ה בירושלמי כי"ר. ובד: ונשמי וכו'. ובכי"ע: וגושמי וזיזין. ובירושלמי שלפנינו: וגשמיי וזיויין. והיום ג'סים לצפון נוה, וזיזון לדרום מערב נוה. (קליין ואבי־יונה הנ"ל).
ויגרי טב. וכ"ה בד ובכי"ע. ובירושלמי: ויגדי חטם, כלומר, גלי חטם, והיום עתמן למזרח זיזון (קליין הנ"ל). ועיין ת"י במדבר ל"ד, ט' (והכוונה שם כנראה למקום אחר).
ודנב חורבתא. וכן בכי"ע: דנב (אצל צוק' בטעות: רנב) וכו'. ובד: ודגב חורבתא. ובירושלמי: ודבב חרבתיה. ובכי"ר שם: ונדב חרבותה. והנכון כלפנינו וכי"ע, והכוונה למקום אלדנבה ממזרח לנוה (קליין הנ"ל).
17-18. וכרכא דבית חרב. בד: וברכה וכו'. ובכי"ע: וכורכא וכו'. ובירושלמי: וכרכה דבר הזרג. ובכי"ר שם: דבר הורג. והר"ש קליין (הנ"ל) מעיר: המבצר הזה לא נודע היום, אבל שמו "חזרג" מראה שהוא יסוד ערבי־נבתי. ועיין בידיעות המכון לחקה"ש העברית ח"ה עמ' קס"ט הע' 2.