15. מסקלין מקווצין וכו'. בד: מסלקין מקומן. ובכי"ע: מסקלין מקוסין וכו', ואין מקוסין אלא מקווצין. ועיין לעיל פ"א שו' 36 ומש"ש. ועיין במשנתנו פ"ב מ"ג. ומותר לעשות כך בשביעית מפני שעושה כן לצורך פירות ההיתר שבאילן. ועיין להלן.
ממלין נקעין שתחתיהן עפר. בבבלי מו"ק ג' א': יכול וכו', ולא ימלא נקעים מים וכו' (וכ"ה בשאילתות סי' קי"ב). ובתו"כ ריש בהר (ה"ו, ק"ה ע"ג): יכול וכו', ולא ימלא את הנקעים שתחת הזיתים וכו'. ולא נזכרו שם לא מים ולא עפר.18בפי' המיוחס להר"ש שם: ולא ימלא הנקעים מ י ם וכו'. אבל אף בילקוט ובמה"ג (עמ' 612) לא נזכרו "מים". וכן בירושלמי שבת פ"ז ה"ב, י' ע"א: הממלא את הנקעים שתחת הזתים והעושה עוגיות לגפנים וכו' חייב משום חורש. ונראה שהכוונה לעפר, כמפורש בתוספתא כאן. ואעפ"י שעבודה זו מותרת אף בלי פירות ההיתר על האילן, כמפורש בתו"כ ובבבלי הנ"ל, כבר תירץ בח"ד, שלפנינו התירו אפילו לאברויי אילנא, כדי לשמור על פירות ההיתר. ועיין להלן.
15-16. ועושין עוגיות מזו לזו. בד: ועושין עוגיות לגפנים מזו לזו. ובבבלי הנ"ל: יכול וכו' ולא יעשה עוגיות לגפנים וכו'. ובתו"כ הנ"ל: יכול וכו' ולא יעשה עוגיות בין אילן לחבירו וכו'. ועיין בירושלמי שבת הנ"ל (בהערה 18) ומ"ש על עוגיות לעיל פ"א שו' 25. ואף כאן צריך לפרש שמותר לעשות עוגיות בעידור ממש,19עיין בפאת השלחן סי' כ' אות ב', ובמיוחס להר"ש הנ"ל. מפני צורך הפירות.
16. אף זיתי שביעית שיצאו וכו'. בתו"כ בהר פ"א ה"ד, ק"ו ע"א: כיון שיצת שביעית, אעפ"י שפירותיה שמיטה, מותר את לעשות מלאכה בגופו של אילן.