49. פגין של שביעית אין חולקין אותן בשביעית. בד: פגין של ערב שביעית וכו'. וכן בכי"ע: פגי ערב שביעית אין חולקין אותן וכו'. ולית ליה פיתרא. והמפרשים ז"ל הגיהו ע"פ הגירסא הנכונה שבירושלמי (פ"ד סה"ו, ל"ה ע"ג): דתני הפגין של שביעית אין שולקין68אף במה"ג ויקרא, עמ' 616: "וחומרי בהמה שאין חולקין אותך, ואין שם אלא טעות הדפוס, ובכל כתה"י שבדקתי: שאין שולקין אותן. אותן. והטעם מפני שאף בפגים שמשתבחים בשליקתם אסור לשנות אותם מברייתם,69עיין ר"מ פ"ה מה' שמיטה ה"ג. מפני שאף הם נאכלים חיים. ובתו"כ בהר (סוף פרש' א', ק"ו ע"ג): ושאר כל פירות האילן אין את רשאי לכבוש מהם ולשלוק מהם ולא לאכל מפגיהם,70כ"ה בריבמ"ץ פ"ד סמ"ט, ובפי' המיוחס להר"ש שם ובילקוט שנביא להלן (ולפנינו בטעות: מפניהם). ושם הכוונה שאסור לקוץ את הפגים ולאוכלם, וצריך להמתין ער שיתבשלו. וכאן מדברים בתלושים. אלא כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית.71ועיין בירושלמי הנ"ל, בפיה"מ להר"מ פ"ד סמ"ז ובפ"ה מה' שמיטה הט"ו, במהרי"ק שם ובתוספ' אנשי שם פ"ר מ"ז. ועיין להלן עוקצין פ"ג ה"ז ומ"ש בתס"ר ח"ד, עמ' 186. ובילקוט בהר שם (בשם תו"כ): ושאר כל פירות האילן אינו רשאי לאכול מפגיהן, לכבוש מהן, לשלוק מהן, למלוח מהן, אלא כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית. ואף לפי גירסא זו ברור שאיסור הכבישה והשליקה עונה על כל הפירות, ולאו דווקא על פגים. ועיין מ"ש להלן פ"ד שו' 49. וכאן רבותא קמ"ל שאף בפגים אסור.
בסייפות מותר וכו'. בירושלמי הנ"ל: במסוייפות מותר וכו', כלומר, פגי תאנים של סוף הקיץ. והטעם הוא שאין דרכן לאכול חיים. ולהלן עוקצין פ"ג ה"ז: פגי הסייפות מטמאין טומאת אוכלין. ולפי גירסת ד והר"ש משמע שפגי סייפות מטמאין טומאת אוכלין, אפילו לא שלקן. אבל לפי גירסת כי"ו שם אפשר לפרש שמדברים בסייפות ששלקן דווקא, עיין מ"ש בתס"ר, ח"ד עמ' 186. ועיין לעיל תרומות פ"י הע' 17.
50. בקיר ובכפניות וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע לנכון: בקור וכו'. וקור הוא מוח של ראשי הדקלים, והיו בני אדם אוכלים אותו. עיין במשנתנו עוקצין פ"ג מ"ז ובפיה"ג שם עמ' 145 ומ"ש להלן מע"ש פ"א שו' 44.72ועיין מ"ש ר"ע לעף בפלורה ח"ב, עמ' 325 ואילך. וכפניות הן פרי הדקל הזכר, או פגי תמרים רעים שלא בשלו כל צרכם וטעמן נפגם יותר כשהן גדלות.73עיין ברכות נ"ז ב' ובפירש"י עירובין כ"ח א'. ועיין בפלורה הנ"ל, עמ' 334 ואילך. ובפיה"מ להר"מ עוקצין הנ"ל: וכפניות הם עוקצי התמרים בתחילת צמיחתם וכו'. ולפיכך תרגם בחבורו (פ"ג מה' נחלות ה"ד) את שלופפי שבתלמוד (ב"ב קכ"ד סע"א): כפניות. ועיין מ"ש להלן.
מותר. כלומר לשולקן, מפני שדרכן לכך, עיין תוספתא עוקצין פ"ג הי"ד, בבלי עירובין כ"ח ב', ומ"ש בתס"ר ח"ד עמ' 188. ובירושלמי הנ"ל: קור וכפניות הרי הן כעץ. ושואל הירושלמי: וכן אנו אומרים ועץ אסור לשולקו, כלומר, אתמה. ותירצו: אלא בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צרך מימר (אסור).74מלה זו ישנה אף בשרי"ר, עמ' 55 ובכי"ר. אבל מסתבר שנוספה בט"ס. ובנוסח הרש"ס (ס"ה ע"א): לפום כן הוה לן למימר אסור. והוא תיקון הרב בעצמו, ובסיגנון הירושלמי היה צ"ל: לפום כן צרך מימר [מותר. שלא תאמר בגין דקדושת שביעית חלה עליו] אסור.