52. אין מלקטין עשבים מגבי זבל וכו'. דרכו של זבל שעל גבי השדה להוציא עשבים, ואסור ללקט אותם מעל גביו, מפני שאם צמחו בו דינו כקרקע. ועיין לעיל פ"א שו' 40–41 ומש"ש. ועיין במשנתנו פ"ד מ"א.
54. אין מוסיפין לא על המשפלות וכו'. ירושלמי פ"ג ה"א, ל"ד ע"ג. ובמשנתנו רפ"ג: מאימתי מוציאין (כלומר, בשביעית) זבלים לאשפתות משיפסקו עובדי עבודה (כלומר, וכבר אין כאן חשד שמזבל את שדהו) וכו'. עד כמה מזבלין עד שלש שלש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות של לתך לתך. כלומר, מותר להוציא לכל אשפה עשר קופות בנות חמש עשרה סאין כל אחת, דהיינו לעשות ערימה של מאה וחמשים סאה. ואוסר רבי מאיר לעשות יותר מג' אשפות, ולא להוסיף בכל אשפה על מאה וחמשים סאה.
55. ר' יהודה או' מוסיפין וכו'. כסתם משנתנו (מ"ב) הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל: נשנית דעת ר' יהודה בשם: וחכמים אומרים. ועיין ר"מ פ"ב מה' שמיטה ה"א וה"ב.
56. ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות לבית סאה. וכ"ה בד, וכן מעתיק בפ"מ פ"ג ה"ב, וכן בכי"ע (אלא ששם: שפתות). אבל בפירוש הרש"ס (פ"ג ה"א, מ"א ע"א): דתניא בתוספתא ומייתי לה לקמן ר"ש אומר אף על האשפתות ובלבד שלא יפחות מג' משפלות לאשפה. וכ"ה בירושלמי שם ה"ב, ל"ד ע"ג. וקרוב הדבר שהרש"ס העתיק ע"פ הירושלמי. ובס' משנה ראשונה (פ"ב מ"ב) כתב: ואין מוסיפין אשפתות, אבל לפחות כ"ש דשרי, וכן משמע מלשון הר"מ (רפ"ב מה' שמיטה).