46. התבואה והקטניות שהביאו שליש וכו'. כלומר, שזהו עונתן למעשרות,46עיין מעשרות פ"א מ"ג; ירוש' שביעית פ"ב ה"ז, ל"ד ע"א; בבלי ר"ה י"ג ב', ועוד בכ"מ. ולפיכך הולכים בהם אחר גמר פרי אף בשביעית. עיין לעיל שו' 30 ועיין ר"מ פ"א מה' מע"ש ה"ב, ה"ח, ובהשגות הראב"ד ה"י שם ד"ה א"א הירושלמי שהעתיק.
47. ואם לאו אסורין בשביעית. עיין ר"מ פ"ד מה' שמיטה ה"י וברדב"ז שם. ועיין בפאת השלחן סי' כ"ב אות י"ג ואות ט"ו.
48. פול המצרי שזרעו מתחילה לעמיר וכו'. בכי"ע חסרה המלה "מתחילה", ובד: מתחילה פול המצרי שזרעו לעמיר וכו'. ומכאן נראה שהמלה "מתחילה" נוספה כאן ע"פ משנתנו, והוכנסה בד שלא במקומה. ובמשנתנו (פ"ב מ"ח): ר' שמעון שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה כיוצא בהן (כלומר, כאורז ודוחן שהולכים בהם אחר השרשה). ר' שמעון אומר אפונין הגמלונין כיוצא בהן. ובמשנתנו הכוונה, שזרען כדי לזרוע אח"כ את זרען.47אמנם רש"י (ר"ה י"ג ב' ד"ה פול המצרי) לא פירש כן, אבל בפיה"מ להר"מ למשנתנו כתב מפורש שזרעו כדי לזרוע אותו, ולא לאכול את הזרעונים. ואף רש"י במנחות (ל' ב') סתם את דבריו ולא פירש מהות הזרע. ועיין מ"ש לעיל שו' 11 ד"ה ולכאורה. וכאן דייקה התוספתא ואמרה "שזרעו לעמיר", כלומר, "לעמיר גורנה" (מיכה ד', י"ב), כדי לעשות ממנו גורן.48עיין ירושלמי נדרים פ"ז סה"א, מ' סע"ב. וכן בירושלמי כלאים (פ"ב ה"ה, כ"ז ע"ד): בשזרעה לעמיר היא מתניתא.49ובמקבילה שבירושלמי ב"ב פ"ה ה"א, ט"ו ע"א: תמן בשזרען לעמיר, ברם הכא שזרעו לזרע, כלומר, כדי לזרוע אותו, עיין ברש"י ב"ק פ"א א'. ופירש הרא"ף שם: כשזורען לעמיר לעשות גורן.50ובבבלי ב"ק הנ"ל תירוץ אחר, עיי"ש ברש"י ובשטמ"ק.
49. מתעשרין לשעבר וכו'. כלומר, דינן כשאר קטניות, והולכין בהן אחר שליש גם לר"ש שזורי, עיין מ"ש לעיל שו' 11 ד"ה ולכאורה.
51. אף משהשרישו וכו'. כלומר, אף משהשרישו מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית, ודינן כאורז ודוחן ופרגין וכו', עיין במשנתנו פ"ב מ"ז.51ור' יהושע אינו מחלק בין זרע לעמיר וזרע לזריעה. וחולק על ר"ש שיזורי כאן. ועיין בבלי ר"ה י"ד א' ובראשונים שם.