39. אין מורכין ואין מונעין וכו'. בד: אין מודכין. ובכי"ע: אין מרכיבין וכו'. והנכון הוא בירושלמי (פ"ה ה"ד, ל"ו ע"א): היתה שניה נכנסת לשלישית אינו מרכנו ואינו מונע ממנו וכו'. ואף בכי"ע צ"ל: אין מרכינין וכו', וכצ"ל לפנינו. ועיין מ"ש לעיל שו' 37 ד"ה שרבצן.
40. כדי שיהא מעשר עני. וכ"ה בד, וכן היה לפני בעל פ"מ (עיין בפירושו לירושלמי שם). ובכי"ע: כדי שיהיו מעשר שיני.38אבל שם חסירה הסיפא, ושמא נשמט האמצע, והיתה שם הגירסא שבד ובכי"ו. וכ"ה בירושלמי הנ"ל בכי"ר ובנוסח הרש"ס (לפנינו חסרה שם המלה "שיני"). ואסרו חכמים להרכינם כדי להוציאם מידי מעשר עני, והצריכו לעקור אותם אם רוצה להפריש כשנה שניה. ולפי הגירסא שלפנינו הוא טעם הברייתא (ולא כוונת המרכין), כלומר, שאסרו לו להרכין, משום טובת העני, כדי שיהא מעשר עני. עיין הסיגנון להלן.
41. כדי שיהוא מעשר שני. וכ"ה בד, וכן היה לפני בעל פ"מ הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל לנכון: בשביל שיהא מעשר עני. והתירו לו כאן להרכין מפני טובת העניים. ועיין בהמשך הירושלמי שם, ובפי' הרש"ס, ע"ו ע"ב.