19. משקין את הנטיעות עד ראש השנה. וכן במשנתנו פ"ב מ"ד: ומשקין אותן (כלומר, את הנטיעות) עד ראש השנה. ומדברים כאן בהשקאה מרובה, עיין בס' משנה ראשונה שם. ועיין מ"ש להלן.
19-20. ר' יוסה בן כיפר או' משם ר' ליעזר וכו'. וכ"ה בד (ושם בטעות: כיפה) ובכי"ע. ולפי גירסא זו הכוונה היא לכאורה לר' אליעזר בר' צדוק שבמשנתנו הנ"ל, ור' יוסה בן כיפר חולק ומוסר אחרת בשמו. אבל בריבמ"ץ (פ"ב מ"ד): תניא ר' יוסי בן כיפר אומר משם ר"א בר"ש וכו'.40וכנראה שהכוונה לתוספתא ולא לירושלמי, כפי שמוכח מן הסיפא שהעתיק שם שלא נזכרה בירושלמי. וכן מעתיק מן התוספתא בפי' הראב"ד למו"ק (עיין להלן): משום ר' אלעזר בן שמוע. וכן בירושלמי (פ"ב ה"ד): תני ר' יוסי בן כופר אמר משום ר' לעזר בן שמוע וכו'. ולפ"ז הכוונה בתוספתא כאן לסתם ר' אלעזר, שהוא ר' אלעזר בן שמוע.
20. משקה על הנוף וכו'. כ"ה בד, בכי"ע, בריבמ"ץ ובירושלמי הנ"ל. ובכי"ו נתערבבו שתי נוסחאות, עיין במשנתנו הנ"ל ובמלא"ש שם.
21. בית הלל או' על הנוף וכו'. מרהיטת הלשון משמע שהברייתא מדברת בערב שביעית. והיא עונה על הרישא: משקין את הנטיעות עד ר"ה, ובה נחלקו ב"ש וב"ה כיצד משקין בערב שביעית. וכן פירש הר"ש (פ"ב מ"ד) את הברייתא בירושלמי הנ"ל, והסתייע מן התוספתא כאן.
ובמשנתנו הנ"ל: ר' אלעזר (ס"א אליעזר) בר' צדוק אומר אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר. ובפי' הראב"ד למו"ק (ג' א', הובא בתוספ' הרא"ש שם עמ' ח'): ובתוס' פליג עלה ר' יוסי בן כפר משום ר' אלעזר בן שמוע, ואמ' ב"ש אומ' משקה על הנוף אבל לא על העיקר, וב"ה אומ' אף על העיקר. ומוכח שהוא פירש שדברי ר' יוסי בן כיפר נסמכים למשנתנו, ולא לרישא של התוספתא, ובית הלל מתירין להשקות את האילן אף בשביעית. וכן פירש הרש"ס (כ' ע"ב) את התוספתא והירושלמי עיי"ש.
ובפיה"מ להר"מ (פ"ב מ"ד) פירש אף את דברי הת"ק ("ומשקין אותן עד ראש השנה") שופכין מים על ראש האילן וירד על גוף האילן כולו וישקהו. ומדבריו מוכח שהוא פירש את המלה "אף" שבדברי ר"א בר' צדוק כנסמכת לרישא, כלומר, מה שאתה מתיר בערב שביעית אני מתיר גם בשביעית עצמה. וכנראה שלמד כן מן התוספתא כאן, שהחילוק בין נוף לעיקר נשנה גם לעניין ערב שביעית באיסור שני פרקים, והמשנה חולקת על התוספתא וסוברת שמעולם לא התירו ב"ה להשקות את העיקר אפילו בערב שביעית. ועיין להלן שו' 38–39 ומש"ש.
21-22. אמרו בית הילל לבית שמיי אם וכו'. וכ"ה בריבמ"ץ ובר"ש הנ"ל, אבל בירושלמי חסרה תשובה זו של ב"ה.