13-14. תרם את הראשונה ואמ' הרי זו מארץ ישראל על כל ישראל וחיפה בקטבליאות, מפני שאנשי סוריא באין ושוקלין עליה. במשנתנו פ"ג מ"ד: תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות, השניה ומחפה בקטבלאות, השלישית לא היה מחפה. ולמה היה16כ"ה במשנה שבירושלמי, בכ"י פרמה, במשניות סדר מועד על קלף שבביה"מ כאן ובכ"י אוקספורד, עיין דק"ס, עמ' 24, הע' כ'. ובהוצ' לו, קויפמן, ד' נפולי, ובגליון כ"י על קלף הנ"ל: ולמה לא היה מחפה וכו'. מחפה, שמא ישכח ויתרם מן הדבר התרום וכו'. כלומר שמא ישכח ולא יתרום מן השקלים העליונים שנוספו אחרי שתרם בפרק הראשון, אלא יתרום מן הצד, מן התחתונים שכבר תרם מהם. ולפיכך מחפה את התרום בעור (καταβολή) ונותן עליהם את השקלים הבאים מסוריא, כמפורש בתוספתא, ותורם מהם בפרק שני.
וכל הברייתא בשם התוספתא בפי' תלמיד רשב"ש ובפי' ר' משולם, עמ' 36, בריבב"ן פ"ג מ"ד, בפי' הרא"ש, עמ' ל', ובתוספותיו ליומא ס"ב א', בכפו"פ פי"ג, עמ' של"ט, ובפי' הרש"ס כ"ו ע"א. ובתו"י יומא ספ"ה ס"ב ב' הביאו את התוספתא,17וגרסו שם: פרס (כ"ה בתו"י בד"ר) את הראשונה ואומר הרי זה מארץ ישראל על כל ארץ ישראל וכו'. ועיין מ"ש להלן, שו' 17–18, ד"ה וממדינות. והוסיפו: ואומר ריב"א דכולן מפריש לשם כולן, אלא הראשונה נקראת על שם ארץ ישראל, והשניה על שם אותן שמביאין אחריהן, והשלישית על שם אותן שאחריהן. וצ"ע למה עושין כך. והביאו גם בסמ"ג עשין מ"ה, קכ"ב ע"ג (הגה"מ פ"ב מה' שקלים, אות ג'). ועיין מ"ש לעיל, שו' 2–3, ד"ה ושיטת התוספתא. וכל הברייתות עד ה"ו נעתקו בילקוט כי תשא רמז שפ"ו בלי הזכרת המקור. וכירושלמי פ"ג ה"ד, מ"ז ע"ג: תני תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל ולשם כל ישראל. אבל במשנתנו הנ"ל: תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל (ולא יותר).
15. תרם את השנייה וא' הרי זו מעמון ומואב וכו'. כ"ה בד, בכי"ע, בכי"ל, בראשונים ובילקוט הנ"ל, ובכי"ו נשמט ע"י הדומות. ובמשנתנו הנ"ל: והשניה לשום כרכים המוקפין (כלומר, הסמוכין) לה. ובירושלמי הנ"ל: שנייה לשם כרכין המוקפין ולשם כל ישראל.