10-11. משיחה, רבי נתן אומר כדי לקשור בה בין כתפיו. כ"ה בד, בכי"ע ובכי"ל (אלא שבכי"ל נשמטה המלה "כתיפיו"), ובכי"ו נשמט בט"ס. ופירושו ששיעור המשיחה הוא כדי לקשור את החלוק בין כתיפיו שלא ישמט, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 657, שו' 36. וכן בירושלמי סוטה פ"א ה"י, י"ז סע"ב (ומקבילה בב"ר): איזוריהם התירו וכו' קשרי כתפיהן התירו. ובירושלמי כאן (פ"א ה"ב, ג' ע"א): ולא לבורסקי וכו' משיתלבש בגדי אומנותו. ובבבלי שם (ט' ב'): משיקשור בין כתיפיו. וכן בתו"כ ריש שמיני ה"ה, מ"ג רע"ד: חגרה מתניה קשרה כתיפיה. ועיין במשנת מקוואות פ"י מ"ד.
והר"מ השמיט הלכה זו, ונראה שאין משיחה אלא חבל של פשתן,11עיין להלן עירובין פ"ד, שו' 80. והרי אמרו במשנתנו (פ"ח מ"ב): כדי לעשות אזן לקפה, ופסקה הר"מ בפי"ח הי"ב.
11. מוכין כדי ליתן בתוך כדור קטנה וכו'. כ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע בטעות: סובין כדי ליתן לתוך וכו'. ובבבלי ע"ח ב': מוכין כדי לעשות כדור קטנה, וכמה שיעורו כאגוז. וכן בר"מ פי"ח מה' שבת הי"ב: מוכין כדי לעשות בו כדור כאגוז. וברור שאף מטליות ג' על ג' הם בכלל מוכין, עיין ר"ח שבת מ"ח א'. ובמשנתנו (כלים רפכ"ח): שלש על שלש שנתנה בכדור, או שעשאה כדור בפני עצמה טהורה (כלומר, טהרה מטומאתה הישנה). ופירש הר"ש: עשה ממנה כדור, שלקח הבגד וכרכו עגול, כמין כדור, כמו שהנשים עושות לתינוקות לשחק בו.12ועיין בפיה"מ להר"מ שם שפירש אחרת, והוא מטעם אחר, עיין בסדרי טהרות שם, רנ"ב ע"ג, ד"ה או, אבל הוא אינו חולק על עצם העניין שאפשר לעשות כדור ממטלית. ולפ"ז יש הבדל בין הגירסאות, ולשיטת הבבלי הוא שיעור יותר גדול וצריך שיהא במוכין עצמן בכאגוז, אבל לשיטת התוספתא שיעור המוכין הן פחות מכאגוז, ומספיק אם כמותן יחד עם החומר שנותנין לתוכו הוא כאגוז. ועיין מ"ש להלן בשם כי"ל.
כמה כדור קטנה כאגוז. כ"ה בד. ובכי"ע ("וכמה"), וכע"ז בבבלי הנ"ל. אבל בכי"ל: וכמה כדור קטנה עד כאגוז. ועיין מ"ש לעיל.