5-6. השואל במקלו ואומ' אם אלך ואם לא אלך וכו'. וכ"ה בכל נוסחאות התוספתא, בילקוט, בל"ב מדות ובמכירי הושע ד', י"ב. אבל בא"ח בטעות: אם שלך אם לא לך. ובספרי שופטים פי' קע"א, עמ' 218: איזהו קוסם האוחז במקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. והר"מ בסה"מ ל"ת ל"א הביא את הספרי, והוסיף: וכבר התבארו משפטי מצוה זו במקומות בגמ' סנהדרין ותוספת שבת וספרי. ועיין בס' החינוך מצוה תקט"ז.
ובר"מ פי"א מה' ע"ז סה"ו: ויש מי שנושא מקל בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר, הוא שהנביא אומר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו. ובס' הדר זקנים על התורה פ' שופטים, ס"ט ע"א: אלו בני אדם האוחזים מקל או רצועה או שאר דבר ומודדים בהם ורואים אם ילכו או לא ילכו אם יצליחו או לא יצליחו. ועיי"ש שהביא עוד קסם, והוסיף: ועדיין עושין כן בארץ אישקלאווינאה (Sclavonia). וכ"ה בסמ"ג לאוין נ"ב, י"א ע"א. והקסם במקל היה נפוץ מאד, כידוע.