19. אי זהו מנחש האומר נפלה מקלי מידי וכו'. ספרי שופטים פי' קע"א, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 219, בבלי סנהדרין ס"ה סע"ב. ובסה"מ להר"מ ל"ת ל"ג הביא את הספרי והוסיף: וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי משבת, ועיי"ש בהוצ' הר"ח הילר (הוצאה שניה), ק"ה ע"א, הערה 11, ובס' החינוך מצוה רנ"ג. וכנראה שלפני הר"מ היתה חלוקת הפרקים כלפנינו וכי"ע. והניחושים הללו (σύμβολα) היו נפוצים מאד בין ההמונים, עיין מ"ש לוי הנ"ל (לעיל פ"ו הערה 2), עמ' 135 ואילך.
21. עבר נחש מימיני ושועל משמאלי. וכע"ז בכל נוסחאות הספרי והבבלי הנ"ל. אבל במדרש ל"ב מדות, עמ' 293: עבר שועל לימינו ונחש לשמאלו. ובמנוה"מ ח"ד, עמ' 443: קרא שועל על ימיני עבר נחש לשמאלי. וגם בר"מ פי"א מה' ע"ז ה"ד: הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי היום וכו'.
ופסק צבי את הדרך וכו'. בספרי הנ"ל (בד ובכי"ע לונדון): ופסק זנבו את הדרך וכו'. אבל בשאר נוסחאות הספרי כלפנינו. וכן מעתיק משם בס' השרשים לאבן ג'נאח ערך נחש, הוצ' בכר, סוף עמ' 299.
22. שהרי שחרית היא וראש חדש היא וכו'. וכ"ה ("שהרי") אף בד ובכי"ע, ובספרי.38לפי גירסת הדפוסים, כ"י אוקספורד וס' השרשים שהזכרנו לעיל בפנים. ולפ"ז הדברים דבוקים למעלה, והוא עניין אחד. אבל בכי"ל, שאר נוסחאות הספרי והבבלי חסרה המלה "שהרי", ולפ"ז הם שני עניינים, עיין בפירש"י בבבלי שם. ועיין בס' חסידים ד' בולוניא סי' נ"ט, ונראה מדבריו שהקפידו להתחיל בדבר מצוה בראש חודש. ועיין בב"י טיו"ד סי' קע"ט שהעיר על הסמ"ק סי' קל"ו (ארחות חיים ח"ב, עמ' 238): ומה שנהגו קדמונינו להתחיל המסכתות בר"ח, זהו להמתין הבחורים וכו' ואף לסימן טוב וכו'.
ומוצאי שבת היא. בספרי הנ"ל (בנוסח הדפוס): שהרי ערב שבת היא, מוצאי שב' היא. וכנראה שהקפידו שלא לסיים את ימות החול בדבר רע. אבל בכל שאר נוסחאות הספרי לא נזכר ערב שבת. ועיין בהערות הר"א פינקלשטין שם הערה 5, והשוה ס' השרשים חנ"ל.