מטלטלין נר חדש וכו'. סתם משנה פ"ג מ"ו.25עיין בתכ"מ שהעיד על גירסת המשנה שברי"ף. ובאמת אינה אלא ט"ס, עיין דק"ס, עמ' 87, הערה ק'. ועיין בתוספ' מ"ד ב' ד"ה ומה וברשב"א שם מ"ד א'. ועיין תוספתא כלים ב"ק פ"ב ה"ט ומ"ש בתס"ר ח"ג עמ' 8.
אבל לא ישן. כלומר, שהדליקו בו. והטעם הוא שנר חרס שהדליקו בו מאוס הוא. ובמס' סופרים פ"כ ה"ג שנינו (לעניין נר חנוכה): ואסור להדליק בנר ישן, ואם אין לו אלא ישן מלבנו באור יפה. ועיין במרדכי פ"ב סי' רס"ח ומ"ש בתשלום תוספתא, עמ' 33.
29-30. דברי ר' יהודה וכו'. ירושלמי פ"ג ה"ז, ו' ע"ב: בבלי מ"ד א'. ועיין חולין י"ד ב'.
31. הדולק בשבת. משנתנו הנ"ל. ופירש"י משום שמא יטה את השמן, ונמצא מכבה (או מבעיר), ולית ליה לר"ש מוקצה. ועיין בתכ"מ, ומ"ש בס' חלקת בנימין מ"ו ב', ק"ו ע"ג. ועיין להלן פי"א ה"ד.
32. אבל כוס וקערה וכו'. ופירשו בירושלמי: אפילו כר' שמעון דו אמר תמן מותר מודי הוא הכא שהוא אסור. שאם אומר את לו שהוא מותר אף הוא מכבה אותן ומשתמש בהון. וטעם זה נראה לכאורה קשה מאד. ולא עוד אלא שכמה מן הראשונים26עיין ברמב"ן, ברשב"א ובמיוחס להריטב"א מ"ה סע"א, ברשב"א ביצה ל' ב', בר"ן על הרי"ף בסוגיין, בשו"ת הריב"ש סי' צ"ג ועוד, עיין אהצו"י, עמ' 57. הסתייעו מן הירושלמי הנ"ל שלר"ש מועיל תנאי, כלומר אם התנה על הכוס והקערה וכו' שישתמש בהן לכשיכבו מותר, ואם טעם האיסור הוא משום חשש שמא יכבה מה מועיל תנאי? ולא עוד אלא שכל הראשונים הנ"ל לא העתיקו את סוף הירושלמי "שאם אומר את לו שהוא מותר וכו' ".
ובדרך שמא ואולי נ"ל שיש חסרון בירושלמי וצ"ל: [אפילו כר' אלעזר בר' שמעון דו אמר תמן מותר, מודי הוא הכא שהוא אסור] שאם אומר את לו שהוא מותר וכו'. כלומר, אפילו ר' אלעזר בר' שמעון שמתיר להלן בסמוך להסתפק מנר שהולך וכבה, מודה שאסור להשתמש מן הכוס וכו', מפני שיש בהן הרבה שמן, ולפעמים הנר הולך וכבה מפני שהפתילה אינה שואבת יפה, ולעתים תכופות הוא חוזר ודולק, ואם תתיר לו להסתפק ממנו, אף נמצא מכבה כשמשתמש ממנו. ועיין בחידושים המיוחסים להר"ן מ"ד א' ד"ה דאלו.
וטעמו של ר' שמעון לא נזכר בירושלמי בפירוש אלא הוא מבואר מאליו, שבכלים הללו יש הרבה שמן ולא עלה על דעתו שיכבו בשבת, והוקצו מלכתחילה לכל השבת, כמו שפירשו בבבלי מ"ד א'. ולפיכך הסיקו הראשונים שאם התנה מערב שבת מותר להשתמש בהם, שהרי גילה את דעתו במפורש שלא הקצה אותם לכל השבת.
לא יזיזם ממקומן. וכ"ה בבבלי מ"ד א'. אבל בירושלמי הנ"ל: אסור ליגע בהן, עיין מ"ש לעיל, שו' 23, ד"ה נתמלא.